כן המפקדת

מתוך פרק 6
מחוץ לכיתה הפלוגתית
ספיר יוצאת עם טוסט בצלחת, מתיישבת ליד צימר שיושבת ומעשנת.

ספיר:
קחי חיים, הורדתי לך את השרוף כמו שאת אוהבת. (צימר לא עונה, ממשיכה לעשן)

ספיר:
טוב נו מה? אין מה להיות עכשיו בדיכאון. יאללה היינו מדהימות ופעם הבאה גם ניקח את זה ונחזיר עטרה ליושנה. אז תמחקי את הפרצוף תחת ששמת ותהני מהטוסט ניחומים.

צימר:
איך לא סיפרת לי.

ספיר:
מה?

צימר: "ראובן" עאלק. יושבת לידי ופאקינג מתכתבת עם כפיר. עם כפיר!
(ספיר נלחצת, מסתכלת לצדדים שאף אחד לא שמע אותה)

ספיר:
מה? אני לא יודעת על מה...

צימר:
אשכרה? את ממשיכה עם זה?
(ספיר משתתקת)

צימר:
מה בחיים האלה אני לא סיפרתי לך? אה? כל דבר שאני חושבת, את יודעת עליו. לפני שאני חושבת עליו את כבר יודעת עליו! את הדברים הכי קשים שלי, את הקטע עם האוכל, הכול. אבל זה שאת מזדיינת עם המ"פ את לא יכולה להגיד לי?

ספיר:
חשבתי שתחשבי שזה מגעיל...

צימר:
כי זה באמת מגעיל!

ספיר:
חשבתי שאת תכעסי.

צימר:
אה, אז זה בגללי שלא סיפרת לי? כי אני כזאת חברה חרא שלא הייתי יכולה להכיל אותך ואת הדברים המפגרים שאת עושה?

ספיר:
תקשיבי צימר אני מבינה שאת כועסת, אבל הוא יכול להיות מודח מהתפקיד על דבר כזה...

צימר:
צודקת. יודעת מה? צודקת. הכי חשוב שכפיר לא יודח מהתפקיד שלו.
(צימר קמה)

ספיר:
צימר...

צימר:
אני אהבתי אותך על באמת יא מטומטמת.
(צימר לוקחת את הטוסט מהצלחת והולכת משם)