צעירה מבטיחה

ווקר:
שבי בבקשה.  העוזרת שלי אמרה שאת מעוניינת לחזור ללמודי הרפואה.

דייזי:
נכון

ווקר:
אפשר לשאול מה עורר אצלך את הרצון לחזור ללימודים? זו בקשה יוצאת דופן.

דייזי:
כן, אבל עזבתי עקב נסיבות יוצאות דופן. עזבי בגלל מה שקרה לנינה. נינה פישר. את לא זוכרת אותה? (ווקר מנידה לשלילה)

דייזי:
אולי את זוכרת את אלי רומנו?

ווקר:
כן אלי רומנו. הוא בדיוק חזר והרצה כאן. הוא בחור ממש נחמד, חכם מאוד. את חברה שלו?

דייזי:
לא. אז את לא זוכרת את ההאשמות שהיו נגד אלי רומנו?  

ווקר:
לא

דייזי:
הוא לקח בחורה , נינה פישר, אותה אחת שאת לא זוכרת- לחדר שלו ושם הוא שכב איתה שוב ושוב, מול החברים שלו בזמן שהיא הייתה כל כך שיכורה ולא הייתה מודעת למה שקורה. היא הייתה מכוסה מכות ביום שאחרי.

ווקר:
דיווחו על זה?

דייזי:
כן.

ווקר:
את יודעת עם מי נינה דיברה? (מרימה את העט לכתוב מי זה)

דייזי:
איתך. (ווקר מורידה את העט)
אבל את לא זוכרת אז .....
את חשבת שאין מספיק ראיות, אמרת שזה יותר מצב של המילה שלה נגד המילה שלו.

ווקר:
אנחנו כל הזמן מקבלים האשמות כאלה. אחת או שתיים בשבוע. אני מצטערת שאני לא זוכרת את החברה שלך נינה, אבל אני יכולה להבטיח לך שבזמנו בדקתי את העניין ביסודיות.

דייזי:
כל החברים שלו צפו וצחקו.

ווקר:
זה ממש קשה. אבל את יודעת אם היא השתכרה ולא זכרה הכל..

דייזי:
אז היא לא הייתה צריכה להשתכר?

ווקר:
אני לא אומרת את זה
אף אחד מאיתנו לא רוצה להודות שעשינו בחירה גרועה, והבחירות האלה יכולות להיות כל כך מזיקות, כלומר מה היית רוצה שאני אעשה? להרוס את החיים של בחור צעיר בכל פעם שאנחנו מקבלים האשמות כאלה?

דייזי:
אז את מאמינה למילה של הבחור בעיניין?

ווקר:
אני חייבת לתת לו להינות מהספק. הוא חף מפשע עד שיוכל אחרת.  

דייזי:
אין ויכוח על זה. תודה על הזמן שלך.

ווקר:
החברה שלך בסדר?

דייזי:
לא, היא לא. אבל אלי רומנו בסדר. תשמחי לשמוע שהוא ממש מצליח. האמת היא שהוא תכף מתחתן. אז אני משערת שעשית את הדבר הנכון. אנחנו מוכרחות לתת לבחורים האלה להינות מהספק, לכן אני יודעת שלא אכפת לך שלפני 3 שעות אספתי את הבת שלך בר מבית הספר והכרתי לה את הבנים שגרים בחדר שלו ממש עכשיו.

ווקר:
מה?

דייזי:
היא ממש יפה. היא נראית יותר מבוגרת ממה שהיא באמת.

ווקר:
אני לא מאמינה לך

דייזי:
שמתי לב שיש להם גם בקבוק וודקה בחדר. אבל אני בטוחה שהם יתייחסו יפה לבת שלך , היא נראתה מתרגשת אפילו.
(ווקר מנסה להתקשר לבת שלה- הטלפון מצלצל אצל דייזי)

דייזי:
אהה, רגע הטלפון שלה אצלי

ווקר:
את משוגעת

דייזי:
לא

ווקר:
תגידי לי עכשיו באיזה חדר נמצאת הבת שלי.

דייזי:
אמרתי לך, באותו חדר שנינה הייתה בו.

ווקר:
אמרתי לך שאני לא זוכרת את זה.

דייזי:
טוב, חבל.

ווקר:
מה את עושה? היא ילדה צעירה.

דייזי:
מעניין אם היא נראית צעירה כל כך לחברה האלה.

ווקר:
כדאי לך להגיד לי באיזה חדר היא. תגידי לי באיזה חדר מחורבן היא נמצאת. עכשיו! חתיכת סוציופטית תגידי לי איפה היא.  מתחילה לבכות – תגידי לי בבקשה.
את צודקת בסדר? זה מה שאת רוצה לשמוע? את צודקת. את צודקת .

דייזי:
תראי כמה זה קל . כנראה שרק היית צריכה לחשוב על זה בדרך הנכונה. אני משערת שזה שונה כשזה מישהו שאנחנו אוהבים.

ווקר:
תגידי לי איפה הבת שלי בבקשה. (פאוזה – דייזי צוחקת)

דייזי:
תירגעי! באמת נראה לך שאני אעשה משהו כזה? מזל שלי אין כזאת אמונה כמו שיש לך בבנים. בר יושבת בבית קפה. מחכה ללהקת בנים האהובה עליה שתופיע לצלם קליפ.  היא בקפה איטליה אם רוצה להתקשר אליהם ולבדוק.
האמת כדאי שתתקשרי או שהיא בחיים שלא תקלוט שהם לא הולכים להגיע.  היא די טיפשה הא?  אבל יפהפייה . מי בכלל צריך מוח? זה אף פעם לא עזר לאף בחורה (יוצאת)