סדרה:  מטומטמת
יוצרים: בת-חן סבג, שי קפון
עונה 1 פרק 12
רקע: נתנאלה בהתקף חרדה אחרי שיונה השכנה מדברת איתה.
הוסיפה למאגר: דנה אלקבץ

נתנאלה יוצאת עם חלוק אמבטיה ואקונומיקה ביד. אחרי ששיפשפה את עצמה עם אקונומיקה.
נתנאלה (בלחש):
בן פורת יוסף בן פורת יוסף
היא קיללה אותי,
יונה קיללה אותי.
מכשפה! אני הולכת לגמור כמוה.
אף אחד לא ירצה אותי, אף אחד לא יגע בי!
תריח, תריח זה מתחיל עכשיו.
אני מסריחה מבדידות.
אני עשיתי היום סקס אחרי שנה שלא עשיתי.
מה קרה לי, לירוי?
פעם הייתי מזדיינת, עכשיו אני מפחדת
אני לא רוצה לחיות ככה יותר !
מה היא עשתה לי וודו ?
אתה יודע שיש לה חדר לצב ?
היא לא נותנת לאף אחד להיכנס אליו !?
מה יש לה שם? ??
אני אומרת לך היא אישה שטן הזקנה הזאת!
אלוהים שלח אותה אלי כדי להכין אותי.
שום התקף!!!!
העיניים שלי ככה!
כוס אומו!
אם אני הולכת לגמור לבד כמו הזקנה הזאת,
לפחות שזה יהיה בפנטאוז באקירוב.
מה יש לי בחיים האלה חוץ מ30 אלף שקל עלובים?
די, נמאס לי לפחד! אני בפנים!
באמא!
מצאת שותפה חדשה לפאב!
אבל תבטיח לי לירוי
הפעם אנחנו נכנסים ברבאק
אנחנו לא עוצרים עד שאין לנו צי של פאבים אירים!
אני מביאה בירות.
אה, אין לנו בירות? אין לנו גם משהו לעשן?
טוב, הייתי הרגע בסקירת מערכות וראיתי את התינוק בתלת-ממד.
זה חייזרי, זה מבהיל, זה מוזר, פשוט יצור שוחה במים... ומכניס ידיים לאף.
אני לא יודעת, זה ממש... אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי. מה לי ולילד בכלל?

למה לי להיות אמא של ילד שידבר אליי כמו שאנשים מדברים לאמא שלהם?
הרי מה שאני לא אעשה,  
יגיע בסוף הגיל הזה שהוא ילך חמישה צעדים קדימה ממני ברחוב
כדי שלא יידעו שהמפלצת הזאת זאת אמא שלו.
ואחר כך גם הגיל הזה שהוא יתאהב באיזו ארנבת ויאהב אותה יותר ממני.
כמה אני מטומטמת שהכנסתי את עצמי לדבר הזה.
הרי באיזשהו שלב לילד יהיה ילד
והתרנגולת הזאת שהוא מצא ברחוב תחשוב שכל פעם שהיא רוצה לשתות קפה עם חברות
היא יכולה להרים לי טלפון ואני ארוץ אחרי הגוש קקי ופיפי הזה שהיא תלד.
הרי למשפחה שלנו הוא לא יהיה דומה
ואני נגיד אהיה בפנסיה סוף סוף אני ארצה להגשים את כל
החלומות שחלמתי שדחיתי כל החיים
ובגלל שעשיתי ילד שהתחתן עם איזו ארנבת שילדה קרפדה או
קרפד אני לא אוכל לעשות דברים שחיכיתי להם כל החיים.
סליחה, מה אני יכולה לבזבז עכשיו את העצבים שלי על המשפחה של שילד הזה?
ואת הקרנות השתלמות שלי כדי לקנות להם דירה?
מה עם ההורים שלה, למה הם לא יכולים לתת משהו?
ושלא נדבר על זה שהילד והארנבת
גם בטח יבואו אליי כל יום שישי בערב ויצפו ממני לבשל
ועוד לתת להם את מה שנשאר בקופסאות
פלסטיק, שיהיה להם לכל השבוע כי להם אין זמן לבשל.
ולי יש? מי בכלל יודע לבשל?
אל תאכלו מצדי, אכפת לי? שגם הילד שלכם לא יאכל.
ושלא יעיז לקרוא לי סבתא.
אלוהים, אני לא מתאימה לזה, אני לא גדולת רוח.
זהו. אני לא, אני לא כמו האמהות האלה שיש להן סבלנות וזה.
טוב, אולי אני סתם בחרדות ו... הוא יהיה ילד טוב, סתם ילד טוב.
נשב במטבח, נאכל קציצות ואורז, זה מה שילדים אוכלים, לא?