העלמה והמוות
העלמה והמוות
חרארדו: מה את מנסה להשיג עם הטירוף הזה?
פאולינה: כבר אמרתי לך – להעמיד אותו למשפט.
חרארדו: להעמיד אותו למשפט, מה הכוונה שלך? אנחנו לא יכולים להשתמש בשיטות שלהם. אנחנו שונים. לרדוף נקם באמצעים כאלה. ..
פאולינה: זה לא נקם. אני לא נוקמת. אני נותנת לו את כל הזכויות שהוא אף פעם לא נתן ל י.
חרארדו: ואז את רוצה... להרוג אותו?
פאולינה: אתה מוכן להירגע? אין לי שמץ של כוונה להרוג אותו.
חרארדו: אז מה את מתכוונת לעשות לו? מה? והכל בגלל שלפני עשר שנים מישהו...
פאולינה: מישהו... מה, חרארדו תמשיך.
חרארדו: אני יודע רק מה שסיפרת לי בלילה הראשון... כש...
פאולינה: תגיד. הוא. ..
חראדו: הוא עינה אותך.
פאולינה: הוא עינה אותי. ומה עוד? מה עוד הוא עשה לי חרארדו?
חרארדו: אנס אותך.
פאולינה: כמה פעמים?
חרארדו: לא אמרת לי. אמרת: לא הצלחתי לספור.
פאולינה: זאת לא האמת.
חרארדו: מה לא האמת?
פאולינה: שלא הצלחתי לספור. עשיתי חשבון כל הזמן. אני יודעת בדיוק כמה.
ואותו לילה כשסיפרתי לך, כשהתחלתי לספר לך, מה נשבעת שתעשה לו אם תמצא אותו? אמרת "יום אחד אהובתי, נעמיד את המנוול הזה למשפט". אז עכשיו אהובי, תגיד לי אתה, למי אני פונה עכשיו?
חרארדו: זה היה לפני עשר שנים.
פאולינה: מי הכתובת חרארדו? בפני מי אני מאשימה את הרופא הזה, בפני הוועדה שלך?
חרארדו: הוועדה שלי? על איזו ועדה בכלל את מדברת? עם השגעונות שלך, יכול להיות אפילו שלא תהיה לנו הזדמנות לחקור את כל יתר הפשעים, ואני אצטרך להתפטר.
פאולינה: אני לא מבינה למה.
חרארדו: את לא מבינה למה, אבל כל המדינה תבין למה. ביחוד אלה שלא מעוניינים בשום חקירה של העבר, משום סוג, הם יבינו למה. חבר בוועדה של הנשיא, שקיבל על עצמו לחקור את האלימות של אותן שנים, שצריך לשמש מופת של ישוב דעת, של שפיות. ..
פאולינה: אנחנו ניחנק פה מרוב שפיות!
חרארדו: שאיש כזה בתפקיד כזה ירשה שיחטפו, יכבלו ויתעללו בביתו באדם חסר ישע... את יודעת איזה מטעמים העיתונות של הימין תעשה מזה? את יודעת איך הם יצלבו אותי, איך הם ינצלו את התקרית הזאת בשביל להכפיש את הוועדה, יכול להיות אפילו לחסל אותה לגמרי? את רוצה אותם בשלטון בחזרה ?תשחררי את האיש הזה, פאולינה. תתנצלי, תגידי שזאת טעות ותשחררי אותו.
פאולינה: חרארדו יש לך הבטחה ממני, בהן צדק, שלמשפט השדה הקטן הזה לא תהיה השפעה לא עליך ולא על הוועדה שלך. אבל הוועדה מתעסקת רק עם המתים, רק עם אלה שלא יכולים לדבר, אבל אני לעומת זאת, אני יכולה לדבר... אני לא מתה. אז בשם האלוהים תן לי לעשות את שלי ואתה דהר לך קדימה עם הוועדה שלך.
חרארדו: גם ככה אני אצטרך להגיש התפטרות מה שלא יהיה...
פאולינה: ואם הייתי מצליחה להוכיח מעל לכל שמץ של ספק שהרופא שלך אשם... היית דורש שאני אשחרר אותו בכל זאת?
חרארדו: כן. אם הוא אשם זה סיבה עוד יותר טובה לשחרר אותו. אל תסתכלי עלי ככה. תארי לעצמך שכולם יתנהגו כמוך. את מספקת את הדחפים שלך.
מצידך כל הדמוקרטיה יכולה ללכת לעזאזל...
פאולינה: שום דבר לא ילך לעזאזל! אף אחד אפילו לא ידע!
חרארדו: למה את לא מסתכלת על עצמך, אהובה שלי. את עוד שם, בבית הסוהר. את נשארת מאחור, שם, אי תו, נעולה במרתף .עשר שנים לא עשית כלום עם החיים שלך. שום דבר. תסתכלי על עצמך... לא הגיע הזמן.
פאולינה: לשכוח? אתה מבקש ממני שאני אשכח.
חרארדו: להשתחרר פאולינה. להשתחרר ממנו, זה מה שאני מבקש.
פאולינה: וניתן לו להסתובב חופשי ונחייך אליו, והוא יעשה לנו הכרה עם אשתו המקסימה ונחייך כולנו ונלחץ ידיים ונדבר על מזג האוויר?
חרארדו: לא מוכרחים לחייך, אבל בעיקרון, כן, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. להתחיל לחיות מחדש, כן.
פאולינה: תראה חרארדו, מה דעתך על פשרה.
חרארדו: פשרה?
פאולינה: הסכם, משא ומתן. כל דבר במדינה הזאת עושים בהסכמה רחבה, קונצנזוס, נכון או לא? אז כדי שתראה שאני לא עד כדי כך חסרת אחריות או אמוציונאלית או.. מאד חולה, אני מציעה שנגיע להסכם. אתה רוצה שהאיש הזה ישתחרר בלי להיפגע פיסית, ואני.. רוצה לשמוע מה אני רוצה?
חרארדו: מת לשמוע מה את רוצה.
פאולינה: מה שאני רוצה זה שהוא יתוודה, ויספר לי מה הוא עשה. לא רק לי, לכולם. ואז להכריח אותו לכתוב את זה בכתב היד שלו, ולחתום ואני אשמור לעצמי עותק – בפרטי פרטים... זה מה שאני רוצה.
חרארדו: הוא מודה ואת משחררת אותו.
פאולינה: אני משחררת אותו.