אבק כוכבים
דיאלוג - ג'ק וקארן
אבק כוכבים
מערכה שנייה
תמונה 1
(ג'ק עומד על הבמה, בטרנינג, שותה קפה. בידו השנייה הוא אוחז במחברת גדולה. קארן נכנסת ,מוכנה לעבודה.)
קארן: אוקי, טוב מאוד, שמונה על הדקה .התחלה מצוינת. מה זה שם? מחברת? יפה. אני כבר מרוצה.
ג’ק: יש לך מזל שהצלחתי להגיע לפה. את קולטת שיש מלא אנשים שאשכרה ערים בשעה הזאת?
הרכבת התחתית הייתה עמוסה בטירוף!
קארן: קוראים לזה מעמד הפועלים, ג'ק .אלה אנשים שנמצאים בדרך לעבודה שלהם.
ג’ק: פעם אחרונה שאני לוקח רכבת.
קארן: מה קרה? אף אחד לא זיהה אותך?
ג’ק: אפילו לא אחד.
קארן: קשה להאמין. אוקי, לעבודה.
ג’ק: אני מוכן. עולם המשחק, הנה אני בא (פותח את המחברת ומתכונן לכתוב בה)
קארן: יופי. רד על הברכיים.
ג’ק: סליחה?
קארן: קדימה ,קדימה ,אין לנו זמן.
ג’ק: את רוצה אותי על הברכיים.
קארן: כמו כל אישה במדינה הזאת. כן. קדימה.
ג’ק: טוב, בסדר. (הוא מתחיל לרדת על הברכיים). אני אוהב שמוציאים אותי לארוחת ערב טובה לפני.
קארן: שכיבות סמיכה, ג'ק .עשרים.
ג’ק: שכיבות סמיכה? רגע, רגע...
קארן: קדימה ,לולי. עשרים שכיבות סמיכה אמור להיות קטן עלייך.
ג’ק: זה לא העניין. איך זה קשור למשחק?
קארן: מאוד קשור. כי מבחינתך, הגוף שלך זה לונה פארק. מבחינתי זה כלי עבודה. ככה גם הקול שלך. אלה הכלים שבהם אתה משתמש כדי לתקשר עם הקהל. עכשיו, אין לי זמן להסביר לך כל דבר, אני מנסה לדחוס פה עשרים שנה של עבודה בשבועיים, אז בוא נשמור על זה כמה שיותר פשוט ויעיל. חוץ מזה זה טוב ללב שלך. נו, קדימה.20 שכיבות סמיכה .
ג’ק: אוקי, אבל תהיי בטוחה שג'ורג' קלוני לא עושה שכיבות סמיכה בחזרות שלו.
קארן: לג'ורג' קלוני יש קריירה.
ג’ק: וואו, אני שונא אותך.
קארן: נו קדימה. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש (היא מתרחקת ממנו ומביטה בו בהנאה מפינת החדר) שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. יפה מאוד. אתה צריך להתחיל כל בוקר עם עשרים דקות אימון כושר לפחות.
ג’ק: אני לא מגיע לעשרים דקות כושר בחודש.
קארן: רואים. עכשיו תקשיב לי טוב, ג'ק.
ג’ק: כן?
קארן: "סשה שם שום בסושי, שום בסושי סשה שם. הוא לא נשם כשהואשם בשום בסושי שהוא שם."
ג’ק: (הוא מביט בה בתדהמה) וואט דה פאק?
קארן: עכשיו אתה.
ג’ק: לא!
קארן: קדימה, ג'ק. אני מחכה.
ג’ק: אין מצב!
קארן: אוקי, אני חוזרת: "סשה שם שום בסושי, שום בסושי סשה שם. הוא לא נשם כשהואשם בשום בסושי שהוא שם."
ג’ק: למי אכפת מה הוא שם בסושי?
קארן: זה תרגיל ג'ק. זה חימום ללשון.
ג’ק: אה-אה. אוקי, אני אכתוב את זה רגע.
קארן: אל תכתוב את זה. קודם תבצע. אחר כך תכתוב. זה חשוב. אתה צריך ללמוד איך לדבר
ג’ק: אני יודע איך לדבר..
קארן: לא, אתה יודע איך לפלרטט. שזה כשרון חשוב, שאני בטוחה שיביא אותך רחוק, אבל על הבמה אתה צריך ללמוד להיות רהוט. אין פה מיקרופונים, והאנשים בשורה האחרונה באולם צריכים לשמוע אותך באופן ברור, כאילו הם יושבים בשורה הראשונה. ואתה עושה את זה דרך תרגול של הלשון, הפה והשפתיים. עכשיו קדימה נסה להגיד את זה
ג’ק: אוקי ,תני לי את זה שוב.
קארן: "סשה שם שום בסושי, שום בסושי סשה שם. הוא לא נשם כשהואשם בשום בסושי שהוא שם."
ג’ק: אוקי. (חושב) אני חושב שאני מוכן.
קארן: קדימה, בוא נשמע.
ג’ק: קחי מטר אחורה, זה יכול להיות כואב. (קארן מחייכת) "סשה שם שום בסושי, שום בסושי סשה שם. הוא לא נשם כשהואשם בשום בסושי שהוא שם."
קארן: אלוהים אדירים, הוא קלט את זה!
ג’ק: כן? מי המלך? אה? מי המלך?
קארן: טוב מאוד. עכשיו שוב.
ג’ק: שוב?!
קארן: קדימה.
ג’ק: אוקי, תני לי רגע, בסדר? זה עדיין חמש וחצי לפנות בוקר... שעון לוס אנג'לס. אני צריך את הקפה שלי.
קארן: טוב, תינוקי. קח הפסקה (הם יושבים בזמן שג'ק מוציא את כוס הקפה התרמית שלו ושותה ממנה). אז, רק שתדע... צפיתי בסרטים שלך.
ג'ק: (מופתע) באמת?
קארן: אתמול בלילה. החלטתי שזה חשוב, כחלק מהמחקר.
ג’ק: אוקי, אז מה ראית?
קארן: את "הקיסר הצעיר". ראיתי רק את שני הסרטים הראשונים, פשוט לקח לי שעה להבין איך להוריד אותם ולחבר לטלוויזיה.
ג’ק: אני מצטער שהיית צריכה לעבור את זה...
קארן: לא, האמת היא שאני שמחה שעשיתי את זה. לא נעים להגיד, אבל היית לא רע.
ג’ק: די נו.
קארן: אני רצינית. במיוחד בסרט הראשון. הייתה בך איזו איכות כזאת, פשוטה, אפילו בגיל הזה, שהיה בה משהו... מושך. טבעי. יכולתי לראות שם ניצוצות של כישרון אמיתי.
ג’ק: (מגחך לעצמו) אז, מה קרה לו, את בטח שואלת...
קארן: בדיוק. מה קרה לך ג'ק?
ג’ק: אה. זה היה בצחוק. (היא לא צוחקת) אוקי. אין לי מושג (חושב) אולי בעצם יש לי. אני הפכתי למוצר. האולפנים לא רצו שאני אהיה שחקן. הם אף פעם לא רוצים שחקנים. הם רוצים מוצר.
משהו שאפשר למכור. מה שהייתי צריך לעשות זה כמובן ללכת לבית ספר למשחק, ללמוד, להתפתח. במקום זה הלכתי לתוכניות אירוח ,ועשיתי סמים. הרבה סמים. קצת חבל עליי. אם הייתי פוגש אותך לפני עשר שנים ...מי יודע?
קארן: כן. מי יודע ?(קמה) טוב קדימה ,אתה עוד לא מת. בוא נחזור לעבוד.
ג’ק: אני מוכן.
קארן: אז מה סשה שם בסושי?
ג’ק: כושיליא#$%^&