מטומטמת
פנים. חדר שינה נתי. יום.
שירי פותחת את הארון, נתי מביטה בשירי בדאגה.
שירי: יש מצב שאני מלווה ממך כמה בגדים?
נתי: בטח. מה... הכל בסדר עם נמרוד?
שירי שותקת בכאב ושולפת חצאית קצרצרה וחולצה מכופתרת. (מתלבשת תוך כדי הסצנה)
נתי: מצאת אותו אצל ניקולטה, נכון?
שירי: לא, הוא... (בלחש) הוא נעצר.
נתי:מה?! את צוחקת עליי.
לירז: (מציץ פנימה) שו סאר?
נתי: (ללירז) נמרוד נעצר.
לירז: זין! לא מאמין לך.
שירי: כן, הוא... מצאו עליו סמים.
לירז: בנזונה מתחסד, העיקר להעביר ביקורת הוא יודע...
שירי: (ללירז) הוא לא עשה כלום, אידיוט!
נתי: אז... למה עצרו אותו?
שירי: (שבורה) הם... הם אומרים שהיו עליו חמש מאות אקסטות...
לירז: חמש מאות?! או מיי גאד!
נתי: את רצינית, ציפורה?
שירי: אבל... זה סתם, העורך דין שלו אומר שהכל נסיבתי, הוא אמור להשתחרר בערבות מחר.
נתי: שבי רגע, ציפורה.
שירי: לא, אני... אין לי זמן, יש לי אודישן.
נתי: איזה אודישן עכשיו?
שירי: (בדמעות) אצל איזה מפיק בנזונה שזומם עליי.
נתי: איזה מפיק?
שירי: של הסרט שנמרוד משחק בו. הלכתי אליו היום כדי לבקש שיחכה לו כמה ימים. ואז השמוק הסכים בתנאי שאני אבוא ל"אודישן" בדירה שלו.
לירז (סקרן): אימאל'ה, מי זה? איך קוראים לו?
שירי: פיני.
נתי (המומה): את הולכת להזדיין אתו, ציפורה?
שירי: (בדמעות) אני לא יודעת, אבל... אני חייבת לעשות משהו.
לירז: (באייפון) פיני, מה? מה השם משפחה שלו?
נתי: ציפורה, בואי נדבר על זה רגע.
שירי: אין מה לטחון, זה מה יש.
לירז: פיני מה? אני עושה עליו גוגל. פיני, מה?!
שירי: אני לא יודעת! יאכושילאוחתק...!
נתי: ציפורה, בואי נדבר על זה רגע...
לירז: איך הוא נראה? הוא שווה?
שירי: (לנתי) אני חייבת, אם נמרוד יפסיד את התפקיד הזה בגללי הוא בחיים לא יסלח לי.
נתי: הוא זרק אותך ציפורה, את לא חייבת לו כלום.
שירי: אני המשפחה שלו.
נתי: זאת טעות, ציפורה. זה לא מה שיחזיר אותו אלייך.
שירי: אני כבר החלטתי. אז בואי פשוט תחבקי אותי בלי להגיד כלום. (מחבקת אותה) אני צריכה טובה, ציפורה. יש דיון מחר וכדי שנמרוד ישתחרר מישהו צריך לחתום ערבות.
נתי:אוקיי... ומה זה אומר?
שירי: מישהו שיש לו עשרים אלף בעובר ושב.
לירז: ידעתי! (לשירי) תשכחי מזה, זה כסף שהיא הולכת להשקיע בפאב שלי.
נתי: לירוי, אני לא אמרתי את זה.
שירי: אני מתחננת ציפורה, זה רק עניין פורמלי. הכסף בכלל לא יוצא לך מהחשבון.
לירז: דיר בלאק נתקה, את לא נותנת לה שקל בשביל השמוק הזה.
נתי (מבולבלת): ציפורה, אני...אני לא יודעת...
לירז: (לנתי) תגידי לי, את לעוורה?! את לא רואה שהיא מסבנת אותך?!
שירי: אני יודעת שזאת בקשה גדולה, אבל אין לי אף אחד אחר לבקש ממנו.
נתי: חכי, אני... אני לא רוצה שתלכי אליו.
שירי: אני אהיה בסדר, רק תבטיחי לי שתחשבי על זה.
נתי: מהנהנת, שירי יוצאת.
לירז: (מסנן בקריזה) קטלק ערבות, חיה בסרט... (לנתי) ואת, חתיכת חוצפנית, אני לא לומד? ומה את?
נתי מתנערת ונועלת נעליים, לירז נדרך.
לירז: דיר בלאק, נתקה. את לא רצה אחריה.
נתי: אני חייבת לראות שהיא בסדר...
לירז: היא לא רואה אף אחד חוץ ממנו, את לא קולטת?!
נתי: אתה בא איתי?
לירז: חלאס נתקה, היא ילדה גדולה...
נתי: יש מצב שהמפיק הזה הוא חתיכת פסיכופט ועוד כמה דקות שירי תיכנס אליו הביתה, לבד! היא לא באמת יודעת מה היא עושה, היא מאוהבת! וזאת האחריות שלנו לשלוף אותה משם, היא באה אלינו!
לירז: (נועל נעליים בקריזה) בת זונה... רק צרות היא מביאה...