בוקר של רוק
בוקר של רוק
תוכנית בוקר עם רוקיסט לשעבר שמארח ילדים שאוהבים מוזיקה ורוצים להיות גיטריסטים בעתיד.
מני: שלום ילדים ותודה שחזרתם אליי לתוכנית שלי, רוק של בוקר
ועכשיו אני רוצה שתקבלו את האורח הראשון שלנו, תמיר זביב, בן 14 מאשקלון
(תמיר נכנס ועושה כניסה של רוק סטאר, אחרי כמה רגעים מביכים מני מנגן בגיטרה)
מני: תמיר מה שלומך?
תמיר: אני בסדר
מני: בסדר גמור (מנגן ועושה פוזה)
מני: אז תמיר, הבנתי שאתה רוצה להיות גיטריסט כשתהיה גדול (מנגן)
תמיר: כן, אני רוצה להיות גיטריסט מפורסם
מני: כמו איזה גיטריסט היית רוצה להיות? (מנגן)
תמיר: אני מאוד אוהב את נופלר, את סלאש
מני: על מני מרילי שמעת?
תמיר: לא, מי זה?
מני: אני
תמיר: לא מכיר
מני: אוקיי, בוא נשמע אותך מנגן
(תמיר מנגן משהו מרשים)
מני: (תוך כדי הנגינה) אוקיי, איזה יופי. כמה זמן אתה כבר מנגן על גיטרה?
תמיר: אני מנגן חודש
מני: אתה מנגן הרבה?
תמיר: אני מתאמן כל היום
מני: מי שמתאמן כל היום, אין לו חברים, זה מה שאני זוכר
תמיר: יש לי חברים
מני: אין לך חברים
תמיר: יש לי גם חברה
מני: גם לי יש חברה
תמיר: החברה השלישית שלי החודש
מני: אני הייתי נשוי
תמיר: אני בכיתה ח'
מני: היית פעם בחו"ל?
תמיר: לא
מני: אני הייתי בחו"ל. אני הייתי בחו"ל. (פאוזה) מלא. (פאוזה) חו"ל, חולה על חו"ל (את המשפט הזה עושה תוך כדי נגינה מוגזמת)
(תמיר מצטרף אליו בנגינה, אחרי כמה רגעים של נגינה משותפת)
מני: היי, אתה לא מנגן עכשיו, תורי עכשיו לנגן. אני אגיד לך מתי לנגן. זה התוכנית שלי.
(פאוזה מביכה)
אז.. אתה היחיד במשפחה שלך שמנגן?
תמיר: כל המשפחה שלי הם מוזיקאים
מני: וואלה
תמיר: אמא שלי מנגנת בפסנתר אבל מאז שהיא חלתה בטרשת נפוצה אז היא הפסיקה
מני: (קוטע את תמיר בסוף) מגניב, בוא ננגן. (מנגן)
(אחרי כמה שניות תמיר מצטרף אליו לנגינה)
רק רגע, עכשיו אני, עכשיו אני, שים לב (מנגן, עושה פרצוף מוזר של מאמץ). אתה יודע לעשות את זה? (עדיין ממשיך לנגן)
תמיר: יש לך פרצוף מוזר כשאתה מנגן
מני: זה למתקדמים ממש (פאוזה)
יש לך כבר להקה?
תמיר: הקמתי להקה עם חברים שלי. קוראים לנו "שליחי השומשום".
מני: אז כשתתחילו להופיע...
תמיר: אנחנו מופיעים בכל הארץ וגם נסגר לנו טור לארצות הברית ולאירופה
מני: גם לי הייתה להקה שהיא התפרקה, קוראים לה "מוניקה לטקס"
תמיר: היא לא התפרקה
מני: היא כן
תמיר: היא לא, הם מופיעים היום בבארבי. (מוציא את הפלאפון) הנה האיוונט (מראה למני)
מני: (מסתכל, מפענח) בן זו.... (קם מהכיסא והולך הצידה. מתקשר) יהלי... יהלי מה קורה זה מני מרילי. זה מני. תגיד, אתם מופיעים היום בבארבי? יהלי? הלו? (מתחיל להתחרפן) בן זונה! סעמק, כוס שיליראב ראב ראבק יהלי. זין על העולם, זין על העולם! מה הקטע? מה הקטע? להרוס לבן אדם את החיים?
(תמיר מתחיל לנגן את הסולו של לד זפלין)
די, תפסיק. תפסיק לנגן. תפסיק לנגן! הסולו הכי חרוש בעולם. מי לא יודע לנגן את זה? מי? (לוקח רגע וחוזר) אז תמיר, אתה מתכוון להיות רוקר גם כשתהיה גדול?
תמיר: רוקר אחרי גיל 30 זה פתטי.
מני: מה?! (לאנשי הפקה) מאיפה הוא שמע את הדבר הזה? מה הקשר? נכון? נכון זה לא נכון?
תמיר: זה כן נכון. (מני נעלב). אני צריך לשירותים