סיתוונית נכנסת לחדר, אהרן ושרה לובשים חלוקי לילה, יושבים כל אחד על כורסא וקוראים עיתון המסתיר את פניהם לגמרי.

 סיתוונית: אבו ואמה?...
(אהרן ושרה מתעלמים)
אמא ואבו..?
(ממשיכים להתעלם.)
אובו ואמו...? (רואה שהם ממשיכים להתעלם.) אני רוצה לספר לכם על משהו שהחלטתי לעשות.
(סיתוונית מחכה לתגובה. אהרן ושרה מרשרשים בעיתונים)
(נאנחת)
תקשיבו אני החלטתי לקחת את החיים שלי בידיים. אני החלטתי לעשות משהו יותר רציני עם עצמי ולקחת אחראיות כוללת על חיי.

אהרן: נו, זה כבר טוב

שרה: כן, אני מאוד שמחה לשמוע אותך מדברת כך!

אהרן: אני שמח לשמוע אותך מדברת בכלל.

שרה: די אהרון באמת תתן לילדה להתבטא. מה רצית סיתווניתקל'ה?

סיתוונית: טוב תקשיבו. החלטתי להתאסלם!

שרה: או!

אהרן: טוב מאוד!

שרה: זה מה שאת צריכה.

אהרן: משהו משהו.

שרה: נו, שיהיה לך בהצלחה.

אהרן: כן. (קולט פתאום, מתעצבן ומזיז את העיתון.) מה אמרת???

שרה: (מזיזה את העיתון) מה היא אמרה??

אהרן: מה יש לך על הצוואר???!

שרה: סיתוונית תורידי את הצעיף הזה תכף ומיד!!

סיתוונית: מה, החלטתי להתאסלם –

אהרן: פשוט פנים ואופן לא!

שרה: תשכחי מזה עכשיו!

סיתוונית: אבל למה???

אהרן: מה למה?? אצלנו בבית לא מתאסלמים וזהו!

שרה: סוף פסוק!

סיתוונית: אבל למה אתם חייבים להיות כאלו מרובעים אני לא מבינה?? אני מתה להתאסלם, כל החברות שלי כבר מוסלמיות, כולן!

שרה: (מתעצבנת) סיתווניתקוש! אני לא יודעת מי הכניס לך את הג'וקים האלו לראש.

סיתוונית: זו רקפת, רקפת הייתה הראשונה בכיתה שקנתה כאפייה.

אהרן: אמרתי לך לא להסתובב עם הפושטקית הזו! (פונה לשרה) תראי עם מי הבת שלך מסתובבת!

שרה: (פונה לאהרן) כשנוח לך זאת הבת שלי אה?? אתה זה שלא מפסיד סרט ערבי כל יום שישי!

סיתוונית: נו די! די!  רקפת היא לא פושטקית, היא חברה שלי אוקיי? עכשיו, לכל הכיתה יש קוראנים, ולסיתוונית – אין.

אהרן: (קם במלא פאתוס) נו ומה, אם כולם יקפצו מהגג גם את תקפצי???

סיתוונית: רונן והחבר'ה שלו דווקא קפצו מהגג לפני יומיים כי הם שיעים מתאבדים, אוקיי? אבל אני לא כזאתי, זאת רק תשומת לב. אני רוצה להיות מוסלמיה רגילה כמו כולם.

שרה: (קמה בשיא החשיבות העצמית) כן? ואם כולם יקפצו מהגג גם את תקפצי?

(סיתוונית ואהרן מסתכלים על שרה. פאוזה)

אהרן: שרה, כרגע אמרתי את זה, שבי שבי..

שרה: אתה אמרת את זה?

אהרן: אולי יש לך בעיה עם האוזן

שרה: אין לי שום בעיה עם האוזן.

(מקשקשים ביניהם, מתעלמים לחלוטין מסתוונית שמתחרפנת)

סיתוונית: אבאא!.. אמאא!!.. נו דיי!.. דיי!
(יורדת לרצפה, מתפללת.) נו דיייי.... נוו דייי.... נו דיייי.... נווו דיייי...
(מתחרפנת לגמרי.) נו דייייי!!!!! דייי!!  אני פה אתם לא רואים אותי??? אולי תסתכלו קצת עלייי??אוקיי?? אני הבת שלכם אוקייי? אני פה, אוקיי? אני פה אוקיי אני פה ואני הבת שלכם אוקיי??? לפחות אני אקבל מחצלת לתפילה.

אהרן: (קם) נו זה כבר עובר כל גבול!

שרה: אהרון! תשב חבל על הקוצב שלך שב. בואי הנה סיתוונית. (סיתוונית מתקרבת וברכה שמה עליה יד.) כמה זה צריך לעלות השטיח הזה?

סיתוונית: זה רק שלושים שקל.
מה זה היום שלושים שקל?

סיתוונית: וזה אם נוסעים לשוק בעזה.

שרה: אז שתיסע ל... בעזה???

סיתוונית: כן נו מה הבעיה נו, רקפת מכירה שם את מחמוד הוא הקומונר של האחים המוסלמים, והוא אמר שהוא מסדר לנו בטוח הנחה.

שרה: באמת? אהרון.. גם מכירה את הקומונר וגם מסדר הנחה, מה אתה אומר? ממ?  ממ? מממ אהרון?? ממ? ממ מה אתה אומר?

אהרן: מה עוד נותנים שם בחוג הזה?

סיתוונית: יש שם מלא דברים מעשנים נרגילות, יש קורס מואזנים, יש תפילות במסגדים, כאלה דברים. וגם אולי יתנו לנו לזרוק אבנים! (תוך כדי שרה מסתכלת עליה מורשמת)

אהרן: אני לא מוכן שתשתתפי בפיגועים!

סיתוונית: למה???

אהרן: למה?? נוו באמת, שרה!!

שרה: גם לנו היה אבל א''ש לילה בתנועה, אני זוכרת!

אהרן: שרה, יאתרו לנו את הבית!

שרה: פיגועים לא! גם ככה נתנו לך יותר מידי. תשכחי מזה!

סיתוונית: טוב בסדר שיהיה בלי פיגועים....

אהרן: את גם ככה יכולה להגיד תודה שאנחנו מודרנים.

סיתוונית: בסדר, תודה.

(צלצול פעמון.)

סיתוונית: או הנה זה רקפת, היא באה לאסוף אותי בסדר?

אהרן: או, הפושטקית!

סיתוונית: דיי אבא תתייחסו אליה יפהה!

(סתוונית פותחת את הדלת, רקפת נכנסת.)

רקפת: מרחבא.

סיתוונית: מרחבתיין.

רקפת: אהלן.

סיתוונית: אהלן וסהלן.

רקפת: (להורים) סבאח אל חיר.

שרה: סבאח אל נור!

אהרן: שרה...שרה...

שרה: בוקר אור

אהרן: רקפת מה שלומך?..

רקפת: מבסוטה אל חמדילה.

אהרן: יופי. מה שלום ההורים?..

רקפת: טפו אינעל בבור איללי ג'אבכ.

אהרן: תמסרי להם ד''ש.

סיתוונית: טוב, אז אנחנו הולכות. אילה ליקה!!

שניהם: אילה ליקה..

(חוזרים לעיתונים.)

שרה: אחח.. אני אומרת לך אהרון...

אהרן: אינעל בבור אילי ג'בקום..