בחדר ישן, ליד אח ישן וכבוי נמצאות שתי כורסאות, ושולחן וכוס מים ניצבת עליו. ליד החלון עומד מורפיאוס. ניאו נכנס אל החדר. מורפיאוס מחייך.
מורפיאוס
סוף סוף. ברוך הבא ניאו. כמו שבטח כבר ניחשת, אני מורפיאוס.
ניאו
זה כבוד לפגוש אותך.
(הם לוחצים ידיים)
מורפיאוס
לא. הכבוד כולו שלי. בבקשה, בוא, שב. אני מתאר לעצמי שאתה מרגיש קצת כמו אליס. נופל מטה אל תוך מאורת הארנב ?
ניאו
אפשר לומר.
מורפיאוס
אני רואה את זה בעיניים שלך. אתה נראה כמו אדם שמקבל את מה שהוא רואה, כי הוא מצפה להתעורר. האירוניה היא שזה לא ממש רחוק מהמציאות. אתה מאמין בגורל ?
ניאו
לא.
מורפיאוס
למה לא ?
ניאו
מכיוון שאני לא סובל את המחשבה שאני לא שולט בחיים שלי.
מורפיאוס
אני מבין בדיוק למה אתה מתכוון.
מורפיאוס מתיישב ומשחק בקופסת מתכת קטנה בידו.
מורפיאוס
תן לי לספר לך למה אתה כאן. אתה כאן מכיוון שאתה יודע משהו. את מה שאתה יודע, אתה לא יכול להסביר. אבל אתה מרגיש את זה. הרגשת את זה כל חייך. משהו לא בסדר בעולם. אתה לא יודע מה זה, אבל זה נמצא שם. כמו רסיס בתודעה שלך. משגע אותך. ההרגשה הזו, זה מה שהביא אותך אליי. אתה יודע על מה אני מדבר ?
ניאו
המטריקס ?
מורפיאוס
ואתה יודע מה זה ?
ניאו מניד לשלילה
מורפיאוס
המטריקס נמצאת בכל מקום. היא מקיפה אותנו. אפילו עכשיו, בחדר הזה ממש. אתה יכול לראות אותה כשאתה מביט החוצה מהחלון שלך, או כשאתה מדליק את הטלוויזיה. אתה מרגיש אותה כשאתה הולך לעבודה, כשאתה הולך לכנסיה, כשאתה משלם את המיסים שלך. זה העולם שהונח מעל העיניים שלך כדי להסתיר ממך את האמת.
ניאו
איזו אמת ?
מורפיאוס
שאתה עבד, ניאו. כמו כל השאר. נולדת בשבי, נולדת לכלא שאתה לא מסוגל להריח, לטעום או לגעת . כלא לתודעה שלך. לצערי אי אפשר לספר לאף אחד מה היא המטריקס. תצטרך לראות בעצמך.
מורפיאוס פותח את הקופסה ומביט פנימה. הוא מרוקן את התכולה אל תוך כף ידו, מניח את הקופסה הריקה על השולחן, נשען קדימה ומביט בניאו.
מורפיאוס
זו ההזדמנות האחרונה שלך. מכאן אין דרך חזרה. אפ תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור יסתיים, תתעורר במיטה שלך, ותאמין במה שתרצה. אבל אם תיקח את הגלולה האדומה, תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך עד כמה עמוק מגיעה מאורת הארנב.
מורפיאוס מושיט את ידיו הפתוחות קדימה. גלולה אחת בכל אחת מהן. ניאו מהסס, ואז מהר בוחר וחוטף אחת.
מורפיאוס
תזכור. מה שאני מציע לך הוא רק את האמת. ולא שום דבר אחר.
