דמויות:
רקע – ארוחת ערב ביום הכי עמוס בשנה במסעדה הנחשבת של קובי. המסעדה החלה לאחרונה להתדרדר מבחינת דירוג, ציון גרוע במשרד הבריאות, קובי צריך לתפקד גם כשף וגם כמנהל המסעדה אבל הוא קצת קורס, גם כי הוא לא מצליח להיות אבא טוב לילד שלו וגם כי פיתח התמכרות לקוק שגרמה להיפרדות עם אשתו.

 מיזנסצנה – בצד אחד של הבמה יש מטבח, בצד השני שולחן של המסעדה. 
קובי מכין מנה במטבח, רואים שהוא מיומן.
מעבר לדלפק יושב נמרוד, שף סלב שהוא גם המנטור של קובי מהמסעדה הקודמת שעבד בה. הוא הגיע למסעדה עם מבקרת המסעדות הידועה רוית שכטר. בתחילת הסצנה היא לא נמצאת.
יש לחץ במסעדה, קובי כל הזמן מסנן צלצולי טלפון. הוא עובד מהר ומגיש את המנות לשולחן.

נמרוד: אחלה, תודה אחי. מדהים. מדהים.

קובי: לאן היא הלכה?

נמרוד: יצאה רגע לשיחה. לוקח ביס.

קובי ממתין לתגובה.

נמרוד: זה טוב שף. זה ממש טוב. הרוטב... משהו לא עמוק ברוטב.

קובי: לא היה לי מספיק זמן

נמרוד קם מהשולחן וניגש למטבח אליו.

נמרוד: לא היה לך מספיק זמן. זה טוב אבל.. ת׳יודע.. עוד לא שם

נמרוד מתחיל להכין רוטב חדש במיומנות.

קובי: הלוואי שהייתי יודע שאתה שהולך להביא לי את מבקרת המסעדות הכי חשובה בעיר ביום הכי עמוס בשנה.

נמרוד: למה?

קובי: יכולנו להיות יותר מוכנים. אתה יודע את זה

נמרוד: אבל אתם מוכנים. זה מצוין

קובי: קצת מניאקי להביא אותה לפה לא?

נמרוד: אנחנו החבר׳ה הטובים, אנחנו כאן בשבילך.

קובי: אשתך יודעת שאתה פה איתה?
(ביט. שקט. נמרוד נותן לקובי לטעום את הרוטב. קובי יודע שזה טעים)
נמרוד, אני לא מנסה להיות מעצבן... אבל, מה אתה עושה פה? 

נמרוד: לא החזרת לי טלפון שישה פאקינג שבועות. אני לא אמור להגיע לפה כדי לברר מה המצב שלנו. אתה מבין מה אני אומר לך? שישה פאקינג שבועות. אתה רוצה לדעת במה מדובר? לקחת ממני 500 אלף שקל. 500 אלף –
טלפון מפריע לקובי להקשיב, הוא שוב מסנן וחוזר לנמרוד.
אחי... אני במרחק חודשים ספורים... באמת. אוקיי? עם כל הטלויזיה והבלה בלה בלה... אני חודשים מפשיטת רגל. ברצינות. אני צריך את הכסף הזה.

קובי: אני לא יכול לתת לך אותו נמרוד אין לי אותו. אין לי. השתדלתי להחזיר לך בהדרגה.

נמרוד: טוב זה כבר לא עוזר לי, אני צריך אותו. אתה קולט כמה אנשים יאבדו את העבודה שלהם אם אני פושט רגל? אני צריך שתעזור לי אחי, אני צריך שתתן לי את הכסף.

קובי: אין לי אותו, אני לא יכול לתת לך משהו שאין לי.

נמרוד: אתה יודע מה כן יש לך? יש לך את המקום הזה. כן? המקום הזה שווה פאקינג זהב. נשפר את מה שאתה עושה פה. נעשה את זה ביחד. גב אל גב ביחד.

קובי: כבר יש לי שותף.

נמרוד: גבר, לא חשוב איזה שותף יש לך, תכניס אותי, טוב? המקום הזה- 

קובי: זה המקום שלי.

נמרוד: המקום הזה נהדר סבבה? אבל אתה לא עושה שקל כי אין לך ראש עסקי. לי יש. אתה תעשה את מה שאתה עושה שם ותן לי לעשות את מה שאני עושה כאן, ונתחלק ברווחים. 70-30.

קובי: אני לא יכול לעשות את זה.

נמרוד: למה?

קובי: יש לי שותפים אחרים

נמרוד: יש לך 30 אחוז לחלק איך שבא לך. 30 אחוז מהרבה זה הרבה. תסכים לזה (רוית נכנסת) וזו לא תהיה רק רוית שנותנת לך ביקורות טובות, תקבל ביקורות מכל העיתונים. בבקשה, אני חייב את זה.
רוית מתיישבת
היי מותק

רוית: היי, מצטערת... הייתי בטלפון עם הילדים שלי שאצל האקס שלי. סיוט. צריכה לתת הסברים על לצאת ערב אחד.
איך אתם לא נשחקים?

נמרוד: יודעת מה הדרך לא להישחק? להגיע למסעדה מוצלחת? זה ביטחון, וצוות מופלא. יכול להיות שף מאוד בינוני מוקף בצוות מצוין, ותהיה מסעדה מוצלחת.

קובי: או שיכול להיות לך שף מחורבן מוקף בצוות מצוין. שקט מביך. תסלחו לי אני צריך לענות לשיחה הזאת... הלו?

קובי הולך