סצינה מתוך ״לרדת מהעץ״ של גור בנטוביץ׳

ניצ: תגיד לי, מה עם הדיילת ההיא, אתה מסתובב איתה?

חבר: מה זה פאסה

ניצ: נהייתה לך איזה מישהי אחרת?

חבר: לא משהו ספציפי

ניצ: וקסם?

חבר: מה איתה?

ניצ: נהיה לה מישהו?

חבר: מה יהיה איתך, תגיד לי? אללה בוא בוא לשחק

ניצ: אתה יודע, מישהו בשכונה סיפר לי שיש איזה מניאק אחד שמוציא את זורבה כול בוקר

חבר: מה אכפת לך בכלל?

ניצ: סתם, זה נראה לך בסדר שהיא נותנת למישהו זר להוציא את הכלב?

חבר: אני מוציא אותו יא מפגר

ניצ: אני יודע, ראיתי תשם שלך ב... עצומה הזאת שלהם בפארק

חבר: מה זה? אני בחקירה אחי?

ניצ: סתם, מעניין אותי למה דווקא אתה צריך להוציא את זורבה כול בוקר

חבר: כי הוא זקן ועייף וכבד על קסם אז בדרך לעבודה המיותרת שלי אני מוציא אותו, לשחק מה?

ניצ: למה לא אמרת לי קודם

חבר: כי סיכמנו שלא מדברים עליה

ניצ: חייב לראות את זורבה

חבר: אתה לא

ניצ: תגיד, מה יש לך נגדי

חבר: חלאס נו

ניצ: לא, תגיד, שפוך, מה יש לך?

חבר: אתה זוכר מה אמרת לי לפני שנסעת

ניצ:נו

חבר: שמחקת אותה מהסיסטם, שזה לא בריא לשניכם, נכון?

ניצ: נו, אז אמרתי

חבר: "אז אמרתי", אחי לא ראיתי אותך שנה, פאקינג לשחק קצת בסבבה מטקות, ניפחת לי תשכל

ניצ: טוב, בוא לפחות נלך, נשתה איזה בירה

חבר: עזוב

ניצ: טוב, תביא את המפתח

חבר: איזה מפתח

ניצ: אתה מוציא את זורבה, יש לך את המפתח, אני רוצה ללכת להוציא את הכלב, זה גם הכלב שלי

חבר: אחי, זה לא לעניין, מה קרה לך

ניצ: מזה "לא לעניין"? מה אתה שופט אותי? אתה אמור להיות חבר שלי, אתה אמור להיות בעדי, נכון?
היא בכלל לא צריכה לדעת מזה, תעשה לי טובה נו, אני רוצה לראות תכלב, אני מתגעגע לכלב