⇐ דיאלוגים גבר - אישה תאג"ד → → הקודם: כשהארי פגש את סאלי ← הבא: אופוריה דניאל ורותם דניאל ורותם עומדים במסדרון בית החולים, דניאל נרגש הוא מרגיש שהלב שלו דופק חזק, רותם מנסה לשמור על ריחוק. דניאל פעם ראשונה שאני רואה אותך על אזרחי.רותם לא מגיבה.דניאלאת נראית אחרת..רותם (צינית) אני מקווה שאני לא מאכזבת אותך.דניאל (מחייך) יפה לך החיים.. רותם מהנהנת, דניאל מרגיש קצת תקוע. דניאלמה? חשבתי שאנחנו נפגשים, נעלמת לי. רותםהיו לי עניינים בבית, לא הסתדר בסוף.דניאלהכל בסדר?רותםכןדניאל אז למה לא ענית לי? התקשרתי איזה עשרים פעם רותםכשלא עונים לך זאת גם סוג של תשובה.דניאל המום מהתשובה של רותם. דניאלאני קצת ... אוקי... טוב כנראה שהבנתי לא נכון.. רותםהבנת מה?דניאללא יודע, הרגשתי ש.. שנבנה בינינו משהו.רותםזה מה שהרגשת?דניאל מסתכל על רותם, היא גומרת אותו. הוא קולט שהיא רחוקה אבל אין לו מה להפסיד, הוא מתקרב אליה.דניאלאני לא מצליח להפסיק לחשוב עלייך.דניאל ורותם מביטים אחד לשני בעיניים. רותםתגיד, כשהזדיינת עם רונה במקלחות.. גם הרגשת שנבנה ביניכם משהו? כי מאיפה שאני עמדתי זה היה נראה חזק.דניאל מביט בה בהלם, שותק.רותםאתה רוצה עוד קצת לדבר על רגשות?דניאל שותק,רותם מתחילה להיכנס.דניאלחכי שנייהרותם נכנסת חזרה לחדר של אביתר. « הקודם: כשהארי פגש את סאלי הבא: אופוריה »
