סלינה: אוקיי, אני אתקשר עכשו לחבר טוב שלי מפריז, שאני אמורה לאכול איתו צהריים בעוד 8 שעות, בסדר?
ג'סי: אוקיי.
סלינה: דרינג דרינג דרינג, נו תרים!
ג'סי: מה?!
סלינה: תענה לטלפון!
ג'סי: אה. הלו?
סלינה: הלו וניס, זו סלינה, מה שלומך?
ג'סי: בסדר גמור ואת?
סלינה: אני טוב מאוד, אבל תקשיב נראה לי שלא אוכל להגיע מחר לצהריים, אני מצטערת, אתה מבין, פגשתי מישהו ברכבת. ירדתי איתו מהרכבת ואנחנו עדיין שם...
ג'סי: השתגעת לגמרי?
סלינה: כן כנראה.
ג'סי: הוא אוסטרי? הוא משם?
סלינה: לא לא הוא רק עבר דרך וינה, הוא בכלל אמריקאי, הוא אמור לחזור מחר בבוקר.
ג'סי: למה ירדת איתו מהרכבת?
סלינה: טוב, הוא שכנע אותי, האמת היא שהייתי מוכנה לרדת איתו מהרכבת אחרי שדיברתי איתו רק כמה רגעים, הוא היה כ"כ חמוד שלא יכולתי לעמוד בפניו. היינו בקרון של הרכבת ודיברנו על כשהוא היה ילד קטן וראה את הרוח של הסבתא רבה שלו, נראה לי שכבר אז נמסתי. פשוט הרעיון של הילד הקטן הזה עם החלומות היפים האלה שלו. הוא תפס אותי. והוא כ"כ חמוד. יש לו עיניים כחולות מדהימות ושפתיים ורודות כאלו מתוקות ושיער שמנוני כזה, אני מתה על זה. הוא די גבוה וקצת גמלוני.אני אוהבת להרגיש את העיניים שלו נחות עלי כשאני לא מסתכלת עליו. הוא מנשק קצת כמו מתבגר, זה כזה מתוק.
ג'סי: מה?!
סלינה: כן התנשקנו, זה היה ממש מקסים. ככל שהלילה התקדם הוא מצא חן בעיני יותר ויותר, אבל אני חוששת שהוא מפחד ממני, אתה מבין, סיפרתי לו את הסיפור הזה על האישה הזאת שהורגת את האקס שלה הוא בטח נבהל מוות. הוא בטוח חושב שאני אישה מניפולטיבית ורעה, אני ממש מקווה שהוא לא מרגיש ככה כלפי. אתה הרי מכיר אותי אני לא מסוגלת לפגוע בזבוב, הבנאדם היחידי שאני באמת יכולה לפגוע בו הוא אני.
ג'סי: אני לא חושב שהוא נבהל ממך, אני חושב שהוא משוגע עלייך
סלינה: באמת?
ג'סי: תראי, אני מכיר אותך הרבה זמן ויש לי הרגשה טובה. תתראי איתו שוב?
סלינה: עוד לא דיברנו על זה. אוקיי, עכשו תורך עכשו אתה תתקשר לחבר שלך, בסדר?
ג'סי: טוב אוקיי. דרינג דרינג (בד"כ כלל המשיבון עונה)
סלינה: הלו גבר, מה קורה?
ג'סי: הי פרנק, מה קורה איתך אני ממש שמח שהצלחתי לתפוס אותך.
סלינה: כן, אז איך היה במדריד?
ג'סי: מדריד? חרא! ליסה ואני גמרנו סוף סוף אחרי מריבה נוראית.
סלינה: אני מצטער לשמוע, אמרתי לך לא?!
ג'סי: כן, כן הקטע הזה של מערכות יחסים בשלט רחוק, זה אף פעם לא עובד. נשארתי במדריד רק לאיזה יומיים, השגתי טיסה זולה יותר מוינה, אבל אתה יודע, היא לא באמת היתה יותר זולה אני פשוט לא יכולתי לחזור הביתה מיד. לא רציתי לפגוש אף אחד שאני מכיר, רציתי להיות צל, אנונימי לחלוטין.
סלינה: אז אתה בסדר עכשיו?
ג'סי: אז זהו שאני בעננים, אני גם אגיד לך למה, פגשתי מישהי, בלילה האחרון שלי בוינה, אתה לא מאמין.
סלינה: מה אתה אומר
ג'סי: כן אני יודע, אתה יודע מה אומרים שכולנו השדים והמלאכים אחד של השני? אז בפירוש מלאך מלאך בוטיצלי שבאה להגיד לי שהכל יהיה בסדר.
סלינה: איך פגשת אותה?
ג'סי: ברכבת, כן היא ישבה ליד איזה זוג מוזר שהתחיל לריב ונאלצה לעבור מקום, היא התיישבה ממש לידי, בצד השני של המעבר, אז התחלנו לדבר, בהתחלה לא כ"כ מצאתי חן בעינייה. היא סופר חכמה, מלאת להט ויפה. הרגשתי כ"כ חסר ביטחון, הרגשתי שכל מה שאמרתי נשמע דבילי
סלינה: אוי גבר, אני לא הייתי חושש מזה.
ג'סי: לא
סלינה: לא אני בטוח שהיא לא שפטה אותך, חוץ מזה, היא התיישבה לידך אני בטוח שזה לא היה במקרה.
ג'סי: כן, אנחנו הגברים כאלה דפוקים אנחנו לא מבינים כלום בנשים ומהמעט שאני כן קולט, הן מתנהגות די מוזר, לא?
