החממה

דניאל ויובל

יוצר: גיורא חמיצר.

רקע: דניאל על המיטה שלו, ישן. יובל יושבת מולו עם כדור. מקפיצה אותו על הקיר.

דניאל

מה יש לך? את לא רואה שישנים פה?

יובל

אפשר לפספס? אתה כבר יומיים מרקיב פה.

הוא שם כרית על הראש.

יובל (המשך)

נו אולי תרים את עצמך ותבוא לשחק קצת?

דניאל

עזבי אותי,אני עייף.

יובל

ממה אתה עייף? מזה שאתה שוכב במיטה כל היום?

דניאל לא עונה, יובל מתיישבת על קצה המיטה, ממשיכה להקפיץ את הכדור לידו.

יובל 

לי נראה שאתה יותר בדיכאון או משהו. (לא עונה) נו בוא. אני אתן לך לנצח מבטיחה.

דניאל מוריד את הכרית מהראש בעצבים.

דניאל

אולי תשחררי כבר? לא בא לי לשחק עכשיו, מה לא ברור?

יובל

סבבה. לא צריך.

דניאל

מעולה.

הוא שם חזרה את הכרית על הראש. היא ממשיכה להקפיץ.

דניאל 

טוב מה הסיפור..? את מתכוונת להישאר פה או מה...??

יובל לא עונה, ממשיכה להקפיץ את הכדור על הקיר.

יובל

הוא נסע עד לפה כדי לראות אותך... הוא אבא שלך...

דניאל

מבחינתי זה ממש לא אבא שלי. פגשתי את הבנאדם הזה לפני יומיים וחוץ מזה שהוא חתיכת דפוק, אני לא יודע עליו כלום.

יובל

כל ההורים דפוקים דניאל, עוד לא גילית את זה?

דניאל

בסדר.

יובל

אתה יודע איזה ריבים יש לי עם אבא שלי?

דניאל

תעשי לי טובה, את משווה בין האבא המגניב שלך 

לאיזה מרגל שקרן בפנסיה ששש עשרה שנה

 לא טרח להרים אלי טלפון?

הוא לוקח את הכדור ממנה. מתחיל לכדרר. היא לא זזה.

יובל

סבבה, אז מה התוכנית? לא לדבר איתו עוד שש עשרה שנה כדי להחזיר לו?

דניאל

זרקת רעיון.

יובל

הוא גם יכול היה לא לבוא הנה, אתה יודע.

דניאל

תגידי, מה את רוצה ממני? הבנאדם נסע 130 ק"מ, ואו. 

אז עכשיו אני צריך להתעלף ממנו?

יובל

לא. אבל תפסיק להיות כזה פוץ 

ולך תשמע מה יש לו להגיד, 

לפני שהוא נעלם לך.

הוא מביט בה, מהנהן לעצמו. מקבל החלטה ורץ החוצה. יובל מביטה בו בחיוך.