Forgetting Sarah Marshall(קח את זה כמו גבר)

פיטר, לבוש בחליפת גלישה, מעולף בחדר המלון של שרה שיושבת לצידו. 

 פיטר: (מתעורר) מה קרה?

שרה: אתה גלשת... משום מה.. ונפלת מהגלשן... והתעלפת

פיטר: אה. מה איפה החבר הגולש שלך?

שרה: חזר למים. לא רציתי שתתעורר לבד

נותנת לו מים

פיטר: אה! רוצה לשמוע משהו מצחיק?

שרה: מה?

פיטר: את מוכנה לצחוק? כי זה קורע [צוחק]

שרה: נו [מצחקקת]

פיטר: החבר הקושקוש שלך סיפר לי ששניכם [עובר בהדרגה מצחוק לזעם] הזדיינתם מאחורי הגב שלי במשך שנה שלמה. בזמן שהיינו ביחד.
סיפור טוב אה?

קם ומתחיל להבין שכואב לו הראש

שרה: אני מצטערת פיטר... [מנסה לעצור אותו]
וואי ממש לא כדאי שתסתובב ככה. אתה יכול פשוט-

פיטר: אל... בבקשה אל תגעי בי. פשוט אל תגעי בי.

שרה: לא נוגעת בך. אתה מוכן לשבת?... בבקשה?

פיטר: אוקיי אני יושב. אבל אני יושב כי אני רציתי. ולא כי את ביקשת ממני לשבת. סבבה?

שרה: אחלה

פאוזה 

פיטר: שנה שלמה? שמעי אני מבין. טוב? אני פשוט אני צריך להבין מה עשיתי לגרום לך לבגוד. אני פשוט..

שרה: פיטר זה לא... משהו שעשית.... אתה לא... לא עשית כלום. היית נהדר.

פיטר: אולי די כבר עם החרטא ותתחילי לדבר איתי?

שרה: אוקיי, בלי חרטא. זה נהיה פשוט בלתי אפשרי להמשיך לדאוג לך כשהפסקת לדאוג לעצמך. ניסיתי להוציא אותך מהבית. ניסיתי להוציא אותך מהאי הקטן הספה שלך [קם] לא רצית לראות אור יום. אלוהים! היה שבוע אחד שלבשת את אותו טרנינג. כל יום!

פיטר: נו באמת. יודעת מה, אם זה היה מכנסיים של נייקי אז לא היית אומרת כלום אבל בגלל שזה מכנסיים מהמקס-סטוק זה כאילו הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות

שרה: אין לזה קשר. זה מה שאתה לא מבין

פיטר: אני מצטער שלא הפכתי להיות מוצלח כמו שחשבנו שיקרה לי. השתדלתי ממש חזק, אני מבטיח לך את זה. פשוט לא היה בי את זה. אבל אני חושב שאם את פשוט היית מנסה...

שרה: ניסיתי! אין לך מושג כמה ניסיתי בן. דיברתי עם מטפל. דיברתי עם אמא שלי. קראתי כל ספר אפשרי. לקחתי סדנה ביחסים, סדנת סקס, כלום לא עזר, שום דבר לא השפיע עליך. אתה גררת אותי איתך ולא יכולתי לטבוע איתך יותר. שלא תעז לשבת פה ולומר שלא ניסיתי. ניסיתי. אבל היית טיפש מדי כדי להבחין.

לוקח את הדברים והולך