האישה האחרת

סרט:  האישה האחרת
במאי: Nick Cassavetes
הוסיפה למאגר: מיכל צוקרמן

קייט:
היי
קארלי:
היי
קייט:
אני קרין נפגשנו ביום שישי
קארלי:
כן אני זוכרת, מצטערת על האגרטל שלך. מה את עושה פה?
קייט:
מצאתי את המספר שלך בטלפון של בעלי. בחשבון של הטלפון ליתר דיוק. לא הצלחתי לפענח את הסיסמא שלו שזה די הגיוני, כי תכלס אין לי מושג מה קורה בחיים שלו. אבל בכל מקרה אני פה.
חשבתי שאולי נוכל לדבר...
קארלי:
לא. ממש לא. אם יש לך שאלות בנוגע לבעלך כדאי שתשאלי אותו.
קייט:
טוב, הייתי שואלת, אבל אני די בטוחה שהוא משקר לי ושוכב איתך. אז...(קארלי מתבוננת בה במבט שאינו משתמע לשתי פנים – יש דקה דומיה ואז...) אני צודקת? אוף... אני צודקת? את שוכבת עם בעלי?
קארלי:
מצטערת, לא ידעתי. לא היה לי מושג.
קייט:
את שוכבת עם בעלי?
קארלי:
את מוכנה בבקשה לא לצעוק?
קייט:
(מתחילה להתרגש ולהעלות טונים)
אוי אלוהים אוי.. אוקיי... לא ציפיתי לזה בכלל ! חשבתי שאני אבוא לפה ואת תגידי לי שאני משוגעת.
ממש לא חשבתי שזה יהיה נכון. כאילו אולי קצת, במובן של "נורא מידי להיות אמיתי". סוג של, תגידי את הדבר הכי גרוע שהדבר הכי גרוע לא יקרה. זה נפתח, החלון הזה, איכשהו? צריכה להיות איזו ידית קטנה או משהו, החלון הזה נפתח?
קארלי:
לא ומסיבות טובות. אם את עוברת התקף חרדה כדאי שתצאי החוצה ותנשמי קצת אוויר צח. זה יעשה לך טוב.
קייט:
תני לי רק לשכב פה לרגע, את בטוחה שהחלון הזה לא נפתח?
קארלי:
לא. ואת תהיי בסדר, תקשיבי...
קייט:
רק תפתחי את החלון קצת, טיפה...
קארלי:
אם לא אכפת לך.
קייט:
אין האוויר. חם פה. רק תפתחי טיפה את החלון.
קארלי:
טוב, אני אספר לך הכול אם את תקומי ותתאפסי על עצמך.
קייט:
הכל?
קארלי:
הכל.
קייט:
תעזרי לי לקום.
קייט:
אז כמה זמן אתם כבר נפגשים, את ובעלי?
קארלי:
לא יודעת, כמה חודשים.
קייט:
אז מתי... פשוט התחלתם לשכב?
קארלי:
לא האמת, תכננו לחכות עד לנשף הסיום אבל נסחפנו... אנחנו מבוגרים. שכבנו. אני לא חושבת שהפרטים כאלה חשובים.
קייט:
הם חשובים, כי יש הבדל בין לשכב פעם אחת ולשכב עשר פעמים. אוי... שכבתם יותר מעשר פעמים?
קארלי:
אני חושבת שספציפיות זה רעיון גרוע. טוב, בסדר, אם את רוצה לדעת... 50.
קייט:
חמישים פעם? שכבת עם בעלי 50 פעם? אין לך עבודה או תחביבים?? מה דפוק אצלך??
זה אומר שהוא לא מתאמן למרתון?
קארלי:
כן... לא
קייט:
זה לא בסדר, הקרבתי את עצמי למענו, הפסקתי לעבוד כדי שנוכל להתרכז בעבודה שלו. לא נכנסתי להיריון כי הוא לא היה מוכן. נסעתי לסין! יש לך מושג כמה רחוקה סין? וזה גם לא הכל הונג קונג.
קארלי:
יש שם הרבה זיהום אוויר...
קייט:
מה אני עושה עכשיו? עכשיו אני שרית הספרית? שרית הספרית התגרשה ועכשיו יש לה שתלים בלחיים והיא גרה בדירה באיזה חור, בתל אביב. וחייבת לצאת לדייטים. אני לא בנויה לדייטים. בפעם האחרונה שהייתי רווקה הייתי בת 24 ובריכת הדייטים הייתה די מלאה... ועכשיו זאת רק שלולית דלוחה עם גברים בהתאם לגילי והם זקנים ומגעילים ואני לא רוצה לעשות את זה.
קארלי:
אני יודעת שאת חושבת שזה נורא אבל תאמיני לי זה עוד הרבה יותר גרוע. את יודעת למה? כי גם אם תפגשי בחור נחמד וכשאני אומרת " נחמד" אני מתכוונת שהוא לא סוציופת מובהק, אין לך מה להתלהב. את יודעת למה...כי זאת רק שאלה של זמן עד שמישהו ישתעמם וירגיש אומלל ויגיד שזה נגמר. וזה נחשב סוף שמח. סוף פחות שמח כולל גם שקרים ובגידות ופגישה מפתיעה עם אישתו של הנסיך.
קייט:
אז את אומרת שאני צריכה להישאר איתו?
קארלי:
אני אומרת שהכל אותו שיט בסוף ומונוגמיה זה דבר לא טבעי. אם את מסוגלת לחיות עם זה, תישארי איתו. אבל אם את לא, אני מציעה שתחשבי על תוכנית חלופית ותעזבי.
קייט:
אבל מה עם האנשים שמנסים לעבוד על הקשר? אולי זאת אופציה...
קארלי:
מי שבוגד לא משתנה. וגם אם תעבדו על זה הוא יעשה את זה עוד פעם. ואז את תמצאי את עצמך בנקודת ההתחלה, מתחרטת שלא עזבת כבר קודם. אבל זאת אני. זה הבעל שלך. מה אומרת לך תחושת הבטן שלך?
קייט:
גרעפס בסגנון קיא
קארלי:
אלוהים ישמור
קייט:
זה היה רק גרעפס. – מקיאה לתוך התיק שלה
קארלי:
אפשר קצת מפיות?
קייט:
זה היה קיא.