אפס ביחסי אנוש

סרט: אפס ביחסי אנוש
תסריט ובימוי: טליה לביא
רקע:
דפי מגלה שזוהר לא שלחה את המכתבים שלה. מתחיל כשדפי דוחפת לזוהר את המכתבים מול העיניים כשהיא משחקת במחשב. זוהר מנסה לדחוף את המכתבים הצידה ודפי מחזירה אותם
הוסיפה למאגר: נועה יחימוביץ

דפי:
מה זה?
לא שלחת את המכתבים שלי?
זוהר:
דפי...
דפי:
אני לא מאמינה ששיקרת לי כל הזמן הזה.
זוהר:
לא שיקרתי...
דפי:
ועוד עשית את עצמך כאילו את עוזרת לי.
זוהר:
היי! אני השקעתי את הנשמה במכתבים האלה!
דפי:
אבל לא שלחת אותם. לא שלחת אותם!
זוהר:
אני בסך הכל חסכתי לך את ההשפלה. הם במילא היו סתם מגיעים לאיזה פח במשרד אחר או... יותר גרוע, תלויים על איזה קיר בתור בדיחה.
דפי:
את חושבת שהחלום הכי גדול שלי זה בדיחה?
זוהר:
החלום הכי גדול שלך הוא קצת עלוב, לא? כאילו... להכין קפה בקריה במקום פה. פה לפחות יש לך אותי.
את חושבת שבכל מקום את תמצאי חברה כמוני?
דפי:
אני מקווה שבחיים אני לא אמצא חברה כמוך.
זוהר:
כן, איפה תמצאי באמת מישהי שתחכה לך שעה וחצי בבאר שבע כדי שלא תכנסי לבד לבסיס?
דפי:
את עושה לי טובה שאת חברה שלי?
זוהר:
טוב, סליחה, נו!
דפי:
סתם כעסתי על הצבא, אבל את זו ששמה עלי זין. בגללך אני לא יוצאת מהחור הזה.
זוהר:
את יודעת מה, לכי ותשלחי את המכתבים הבכיינים שלך, תינוקת נאיבית. בואי נראה מי יזיז אצבע
לענות לך!