דפנה - שניידר

פנים, חדר המנהל, צהריים

דפנה יושבת מול שניידר זקופה ומנסה להיראות בטוחה בעצמה, בוגרת וחריפה, אבל בפנים היא לחוצה מאוד. שניידר מביטה בתיק האישי של דפנה ושותה קפה.

שניידר

אני מבינה שיש לך בלוג די פופולארי.

כמה כניסות בשבוע?

דפנה

קרוב ל-150.

שניידר

מרשים. את אוהבת את זה?

דפנה

זה כיף. אבל אני רוצה להיות עיתונאית . הבלוג זה רק התחלה, אבל הרבה התחילו ככה. אני רוצה להגיע לעובדה.

שניידר

(מחייכת מהפוזה) עם אילנה דיין?

דפנה

במקומה. 

שניידר

אז הסרט שהעלית בבלוג זה חלק מהניסיון שלך להיות עיתונאית חוקרת? או שזה היה ניסיון להיות בעלת רישום פלילי? את יודעת שבלי תעודת יושר לא מקבלים תעודת עיתונאי... 

דפנה

(מתחילה להילחץ, מסתירה את זה) אבל אני רק פרסמתי את הלינק. זה לא אני צילמתי את זה. אני אפילו לא יודעת איך לעשות את זה.

שניידר

ויש לך עדים?

דפנה

למה?

שניידר

בתור עיתונאית חוקרת את בטח יודעת שאני לא יכולה סתם ככה להאמין לך. אני צריכה עדויות שיתמכו בזה שאת לא יודעת לפרוץ לאתרי אינטרנט.

דפנה

(מתחילה להילחץ) אבל איך אני יכולה להוכיח לך שאני לא יודעת משהו?

שניידר

תתחילי בלספר לי איפה היית אתמול בשמונה בערב. 

דפנה

אנ... אני הייתי בחדר שלי. עבדתי על הבלוג. 

שניידר

לבד?

דפנה

כן. ואז רונה הגיעה אלי באיזה שמונה וחצי. אבל זה ממש לא קשור אליה. וזה גם לא קשור אלי. אני רק קיבלתי את הלינק. 

שניידר

(קוטעת אותה) ממי? 

דפנה

(מזדקפת, חוזרת לפוזה) אני לא יכולה להגיד. אני לא יכולה לחשוף את המקורות שלי. זה ייפגע באמינות המקצועית שלי. זה חשוב שאנשים ידעו שהם יכולים לספר לי דברים בלי לפחד שידעו שהם דיברו. זה הכרחי לעבודה העיתונאית. 

שניידר

בסדר. את משוחררת.

דפנה מחייכת, היא ניצחה, היא קמה. 

שניידר

אנחנו רק ניקח את המחשב שלך, לוודא שזה אכן לא היית את.   
(מסתכלת על השעון) השוטרים שלי בטח כבר מתקשרים להורים שלך, שיחתמו על טופס שמאפשר לנו לקחת את המחשב שלך לבדיקה. 

דפנה

(נלחצת) אתם תיקחו את המחשב שלי?

שניידר

כן. אבל קודם נסגור את הבלוג שלך, ונוציא צו מניעה שימנע ממך לפתוח אחד חדש.

דפנה

מה?

שניידר

את יכולה ללכת. תיקראי לרונה? 

דפנה

מה...

שניידר

תראי, אני מכבדת את היושר העיתונאי שלך. את לא רוצה להגיד לי מי עשה את זה, זה בסדר. אנחנו נברר לבד מהמחשב שלך.

דפנה

חכי, את לא יכולה לקחת לי את המחשב...

שניידר

את רוצה לחסוך לי את זה ולהגיד לי מי שלח לך את הלינק?

דפנה מתלבטת.

שניידר

אז תקראי לרונה.

דפנה

(מתלבטת, לחוצה) חכי רגע... אני... 

שניידר

כן?

דפנה

בסדר, נו.... 

(מיואשת) האמת היא, שאני לא יודעת מי שלח לי את הלינק.

שניידר מגחכת.

דפנה

באמת! זה הגיע בלי שם, אני סתם אמרתי שאני לא יכולה להגיד. אל תיקחי לי את המחשב. 

שניידר

אני מצטערת, מאוחר מידי.

דפנה

אבל אמרתי לך! אני לא יודעת מי זה היה. אני אוריד את הלינק מהבלוג. אני אפרסם התנצלות...

שניידר

תקראי לרונה. ואל תעזבי את שטח בית ספר. למקרה שהמחשב שלך יגלה לנו שששיקרת לי. שוב. 

דפנה שבורה. קמה ויוצאת. שניידר מחייכת לעצמה.