מערכון דואר ישראל

בחור: אהלן, יש לי פה חבילה שאני מחכה לה הרבה זמן.

פקידה: (בטלפון, מביטה עליו) כן..

בחור: אה היא פה, היא הגיעה סוף סוף? תודה.

פקידה: (ממשיכה) כן..

בחור: מה כן? החבילה כאן?

פקידה: לא, אני עם גיסתי.
כן.. כן אנחנו נבוא בשבת.

בחור: סליחה?

פקידה (בייאוש): בבקשה, אני איתך. אני צריכה לראות מספר

בחור: 317 (מגיש לה לא לוקחת)

פקידה: אני צריכה לראות תעודת זהות

בחור: בבקשה (מניח מולה)

פקידה: אני צריכה לפתוח אותה

בחור: את התעודה את צריכה?.. תפתחי אותה.
לפתוח אני? (פותח ומציג)

פקידה: מצטערת לא כתוב לי שאתה 317

בחור: זה לא, זה כתוב פה, בתור.. אני…

פקידה (לוקחת את המספר, זורקת על המשקל): זה שני גרם. אתה רוצה לשלוח את זה בארץ? כי כתבת 317 אבל לא ציינת שם של רחוב.

בחור: אני לא שולח את הפתק.

פקידה: אחר כך באים אלינו בטענות

בחור: לא, לא, לא, אני לא שולח שום דבר.
באתי לאסוף, אוקיי? קיבלתי את הדבר הזה בדואר מכם (מציג מכתב מהדואר)

פקידה (מרימה אליו את הראש):
קיבלת משהו בדואר שלנו?

בחור: את הורוד

פקידה: אתה מוכן להצטלם לסרט תדמית? להגיד שהכל עובד?

בחור: לא אני.. אני באתי לאסוף חבילה, אוקיי?
הנה היא, אני אשכרה רואה את החבילה. החבילה הזאת עם הדיגי- מול, אוקיי? (מסתובבת אחורה לאט). יש מצב שאת מביאה לי אותה? השחורה… תעשי לי טובה, בבקשה, תביאי לי אותה.

פקידה: מצטערת, אין לי כוח אדם.

בחור: אז שיביאו לך כוח אדם, שמישהו יעזור לך

פקידה: לא, אני האדם שאין לו כוח.

בחור: טוב, אני לא מוכן לזה. סליחה, אני רוצה בבקשה להתלונן.

פקידה: אין בעיה, אתה צריך לשלוח מכתב.

בחור: מה יהיה? לא אמרו שעשיתם רפורמה?

פקידה: עשינו רפורמה. ועכשיו את הבולים של קוצי ארצנו אתה לא קונה ממני אלא מהמכונה. אבל תיקח מספר, יש שם תור.

בחור: תקשיבי שניה, אני יכול לספר לך משהו?
אני והחברה שלי אנחנו בתקופה לא כ"כ טובה כרגע. ו.. ראיתי שבלילה במקום להיכנס למיטה היא נכנסת לאינטרנט ומזמינה לה שמלות כאלה של דיגי-מול עם סוסים...

פקידה: נשמע מהמם

בחור: בכל מקרה, הזמנתי את זה באינטרנט וזה לא הגיע. ומאז אני וחברה שלי , אנחנו נפרדנו ואז התפרקו לי החיים ואני עברתי את מה שעברתי ו.. היום זה היומהולדת שלה. אמרתי, אולי אני אביא לה את זה ונחזור להיות ביחד.. ואני פשוט רואה את זה.. מאחורייך- יש מצב שאת מביאה לי את זה, כטובה אישית כאילו?

פקידה: תן לי את הפתק.
(קמה כמו גיבורה, הולכת להביא את החבילה. ומציאה מכתב).
ארנונה אוקטובר. התראה לפני עיכוב.

בחור: את יודעת מה? לא צריך לא את החבילות שלכם ולא את המכתבים שלכם.

פקידה: רגע, מה עם החבילה שלך?

בחור: תדחפי אותה לתחת, אני לא חוזר לפה בחיים!

פקידה: (שמחה, לוקחת את החבילה ו…..)