שעת נעילה – פרק 1
פנים. דירת מסתור בירושלים.
אלוש נכנס רואה את מרקו על הספה.

אלוש: מה זה מרקו מי פיצץ אותך?

מרקו: שוטרים

אלוש: מה?

מרקו: רדפו אחרינו כל הקטמונים. הקצין המשיך לבעוט בי גם כשהייתי על הרצפה, פירק לי את העצמות.

אלוש: איזה מנוול. איפה מלאכי?

מרקו: עצרו אותו. אני הצלחתי לברוח.

אלוש: אתה בסדר? אולי צריך לבדוק אותך.

מרקו: אני 100 אחוז, אף פעם לא הרגשתי יותר טוב.
למה לא באת להפגנה אתמול, אה?

אלוש: עבדתי עם אבא שלי במסגרייה כל הבוקר. איך שהגעתי הביתה נעצמו לי העיניים מרקו.

מרקו: וואלה. ישנת טוב?

אלוש: תגיד לי, מה יש לך? מה אתה רוצה?

מרקו: מה אני רוצה? קבענו בצומת ב7

אלוש: אם אנחנו לא יוצאים עכשיו לגדוד אנחנו בחיים לא נספיק להגיע לפני שנכנס כיפור. הבאתי לך את הנשק והמדים, נצא כבר מפה.

מרקו: איזה צבא בראש שלך, אה? איזה צבא? אני לא חוזר לשום צבא. תגיד לי, תראה מה הם עשו לי. תסתכל. לא מדינה שלי ולא צבא שלי. אני גמרתי עם הגזענים האלה, אלוש, שמעת? משתין עליהם. היום זה נגמר!

אלוש: אין לנו ברירה, מרקו.

(מרקו שורף את המדים)

אלוש: מה אתה עושה מרקו? נו מה אתה עושה? אתה תשרוף את כל הבית, נו. מה יש לך? נו, תכבה את זה. מה אתה דפוק? תכבה את זה! תכבה את זה נו. מה יש לך, מרקו. נו

מרקו: תפסיק לגרור אותי לגדוד הזה. אתה מבין?

אלוש: תגיד לי, מה, אתה רוצה להיות עריק גם עכשיו? כן אתה רוצה להיות עריק?

מרקו: כן אני רוצה להיות עריק

אלוש: תעצור שנייה, תחשוב בהיגיון.
מלאכי הולך אחריך כמו עיוור והוא זה שיגמור בכלא, אה? הם יפילו הכל עליו, כל החיים ילכו לו. זה מה שאתה רוצה? לא מגיע לו. הסיכוי היחידי שאנחנו משחררים אותו זה שאני ואתה נוסעים עכשיו לגדוד, עכשיו, מדברים עם אבירם ומשכנעים אותו שיתקשר להגיד מילים טובות. הוא קצין בשריון, יקשיבו לו.

מרקו: מה אבירם יתאמץ בשבילנו?

אלוש: סמוך עלי

מרקו: יאללה