צ'רלי וברט

ברט: להתגרש כשיש ילד זה מהדברים הכי קשים שתעשה בחייך. זה כמו מוות בלי גופה. יש לי ידע אישי. עברתי את זה ארבע פעמים שונות.

צ'רלי: התגרשת ארבע פעמים?

ברט: התחתנתי ארבע פעמים. שלושה גירושים. האחרון יחזיק אם ירצה השם. לכן עברתי לדיני משפחה, לעזור לאנשים לשרוד את התקופה הכואבת הזאת. ככה אני רואה את זה. אם ניתקע על מי עשה כך ומי עשה אחרת, ו"אני לא רוצה לשלם שני דולרים," זה רק יגבה ממך יותר כסף, זמן ו... לחץ רגשי, ובטח תסיים עם אותה התוצאה ממילא.

צ'רלי: נכון. אני מסכים עם הפילוסופיה הזאת. וגם היא, אני בטוח.

ברט: ואני תמיד הולך עם האמת, לא משנה לאן נגיע איתה. רוב האנשים בתחום שלי ממציאים את האמת, כדי להגיע לאן שהם שואפים. אתם רק עסקאות בעיניהם. אני אוהב לחשוב שאתם אנשים.

צ'רלי: טוב, יופי.

ברט: ולא רק אתה, גם היא.

צ'רלי: כן.

ברט: זה עלול להיות תהליך מכוער מאוד. אבל אני גם מאמין שהוא לא חייב להיות נורא.

צ'רלי: אני שמח לשמוע את זה ממך. אשמח להפחית את ההוצאות ככל האפשר.

ברט: כמובן. אני גובה 450 דולר לשעה, ואני צריך 10,000 דולר שכר טרחה כדי להתחיל.

צ'רלי: אבדוק אם אוכל להשיג מקדמה על המעבר לברודווי.

ברט: ותזכור שתצטרך לשלם לעורכת הדין שלה.

צ'רלי: אה. אני לא... מה?

ברט: לפחות חלקית. זה לא הגיוני נכון? כלומר אתה עושה את זה כי אתה אוהב את הילד שלך. וכשאתה עושה את זה, אתה שואב כסף מההשכלה של הבן שלך.

צ'רלי: זה נראה מגוחך.

ברט: זה נכון. זה כך, בחיי. נצטרך להגיב תכף ומייד. הבן שלך לומד פה בבי"ס?

צ'רלי: כן, זמנית, כך הסכמנו. הפיילוט שלה נרכש כסדרה, ורציתי לרצות אותה...היא הרגישה לרוב שעשינו דברים בתנאים שלי.

ברט: תשתפר כבעל בגירושים, אה?

צ'רלי: משהו כזה, אבל אנחנו גרים בניו יורק.

ברט: כשהילד שלך לומד פה בבי"ס, בית המשפט עלול לראות זאת אחרת.

צ'רלי: אנחנו נגיע לבית משפט?

ברט: לא, לא, אנחנו לא רוצים להגיע לבית משפט. בתי המשפט בקליפורניה הם אסון. וככה נצטרך לחשוב על זה. איפה אתה גר בזמן שאתה כאן?

צ'רלי: אני כרגע במלון.

ברט: מלון נראה לא טוב.

צ'רלי: בעיני מי?

ברט: בית המשפט.

צ'רלי: הרגע אמרת שלא נגיע לבית משפט.

ברט: לא, כמובן. צריך להיערך לבית המשפט, בתקווה שלא נגיע לשם.

צ'רלי: אוקיי.

ברט: כדי שתשיג בית באל-איי. ותשיג מקום בקרבתה, זה נראה טוב יותר לצורכי משמורת.

צ'רלי: היא בווסט הוליווד. זה יהיה יקר. אני מניח שאוכל להשכיר את הדירה שלנו בניו יורק.

ברט: אל תשכיר אותה. עליך להמשיך להוכיח שאתה תושב ניו יורק. וכמובן, אם יש לך בית באל-איי, קשה להוכיח שאתם גרים בניו יורק לא?

צ'רלי: אז... מה עליי לעשות?

ברט: אני ממליץ שתבלה כמה שיותר זמן עם הבן שלך. אנשים רבים נלחמים על הזמן הזה, ואז לא מנצלים אותו בכלל. הם רק רוצים לנצח.

צ'רלי: זה לא אמור להיות מסובך כל כך נכון? אנחנו משפחה ניו יורקית. בעיניי הכל חד וחלק נכון?

ברט: אני מקווה, כן. אני לא רואה סיבה...שניכם אוהבים את הילד שלכם, אתם מכבדים זה את זה. שזה לא יהיה נטול כאב יחסית.

צ'רלי: נכון.

ברט: אני רוצה שתדע שבסוף הכל ייגמר, ובין אם ננצח או נפסיד, שניכם תצטרכו לפתור את זה ביחד.

צ'רלי: תודה. אתה הראשון בתהליך הזה שדיבר אליי כמו לבנאדם.

ברט: אתה מזכיר לי את עצמי בנישואיי השניים.