סרט:  ג'אנגו ללא מעצורים
במאי: קוונטין טרנטינו
תסריטאי: קוונטין טרנטינו
רקע: אחרי שקלווין קנדי עלה על התרגיל של דר שולץ, דיבר על ההבדלים בין הגזעים ועל הגזע השחור שמובנה לציית ולהיכנע, והכריח באלימות את דר שולץ לשלם 12,000$ על ברומהילדה. ד"ר שולץ  והוא מסיימים את העניין ביניהם.

קלווין: (מגיע עם 2 צלוחיות עם עוגה לבנה ומציע לד"ר שולץ)
עוגה לבנה?
ד"ר שולץ: (עם הגב אליו מתבונן בספרייה)
אני לא אוהב מתוקים. תודה.
קלווין:
אתה מהרהר בזה שהייתי יותר טוב מימך, אה?
ד"ר שולץ:
למעשה, חשבתי על המסכן שנתת לכלבים לאכול היום. ד'ארטניאן, ותהיתי מה דיומא היה חושב על כל זה.
קלווין: (אוכל מהעוגה)
מה?
ד"ר שולץ:
(מסתובב אליו) אלכסנדר דיומא. הוא כתב את "שלושת המוסקטרים".
קלווין:
אה, כן כמובן ד"ר.
ד"ר שולץ:
חשבתי שאתה בטח מעריץ, קראת לעבד שלך בשם של הדמות הראשית ברומן שלו.
אם אלכסנדר דיומא היה שם היום, אם אלכסנדר דיומא היה שם היום אני תוהה מה הוא היה חושב על זה.
קלווין:
אתה בספק אם הוא היה מסכים עם זה, אה?
ד"ר שולץ:
כן.
מסכים זו מילה עדינה.
קלווין:
צרפתון (מלשון צרפתי) עם לב רך?
ד"ר שולץ:
אלכסנדר דיומא הוא שחור.
אלה (מצביע על השולחן ליד) הניירות של ברומהילדה?
קלווין:
כן.
ד"ר שולץ:
אפשר?
קלווין:
כמובן
ד"ר שולץ:
תודה. (הולך לשולחן לקחת את הניירות)
קלווין:
זה שטר המכר שלה, היסטוריית הבעלים שלה וכמובן ניירות החופש שלה, ד"ר.
ד"ר שולץ:
יש לך עט בשבילי?
קלווין:
ממש שם, על השולחן הקטן.
ד"ר שולץ:
תודה. (הולך לשולחן וחותם על הניירות ואז לוקח את הניירות והעט לקלווין שיושב ומחתים אותו)
ד"ר שולץ:
תודה. ברומהילדה פון-שאפט. (מראה לה את הנייר) מעכשיו את אישה חופשיה. (מכניס את הניירות לכיס) מר קנדי, בדרך כלל הייתי אומר: "אאוף וידרזן." אבל בגלל שהמשמעות של "אאוף וידרז'ן" זה:
עד שנתראה שוב". ובגלל שאין לי שום רצון לראות אותך שוב, לך, אדוני, אני אומר "שלום". (פונה לג'אנגו וברומהילדה) בואו נלך. (הולך לכיוון היציאה)
קלווין:
רגע אחד, דוקטור.
ד"ר שולץ:
מה?
קלווין:
יש מנהג כאן, בדרום, כשעסקה מתבצעת, שני הצדדים... לוחצים ידיים. (מושיט לו את היד )
לחיצת הידיים מצביעה על כוונות טובות.
ד"ר שולץ:
אני לא מהדרום.
קלווין:
אבל אתה, בבית שלי, דוקטור, אז אני חושש שאני חייב להתעקש.
ד"ר שולץ:
להתעקש? על מה? שאלחץ את היד שלך?
אה, אם ככה אני חושב שאני חייב להתעקש בכיוון ההפוך.
קלווין:
אתה יודע מה אני חושב שאתה?
ד"ר שולץ:
מה אתה חושב שאני? לא אני לא יודע.
קלווין:
אני חושב שאתה מפסידן גרוע.
ד"ר שולץ:
אז אני חושב שאתה מנצח מתועב.
קלווין:
בכל מקרה, כאן במחוז צ'יקסו, עסקה לא סגורה, עד ששני הצדדים לחצו ידיים.
אפילו אחרי שכל הניירת נחתמה זה לא שווה כלום, אם אתה לא תלחץ את היד שלי.
ד"ר שולץ:
אם אני לא אלחץ את היד שלך, תזרוק לפח 12.000$? לא נראה לי.
קלווין:
(פונה למר פוץ') מר פוץ'. אם היא תנסה לעזוב, לפני שהגרמני- אוהב- הכושים – הזה ילחץ את היד שלי, קצץ לה את התחת.
(פוץ' מכוון את האקדח שלו על ברומהילדה ועל ג'אנגו שמנסה להגן עליה)
ד"ר שולץ:
אתה באמת רוצה שאני אלחץ את היד שלך?
קלווין:
אני מתעקש. (מושיט את היד שלו)
ד"ר שולץ:
אם אתה מתעקש... (מתקרב אליו בחיוך שולף אקדח ויורה בו קלווין מתמוטט. שולץ מסתכל על ג'אנגו)
מצטער, לא יכולתי להתאפק. (ואז פוץ' יורה בו והוא מתמוטט)