למה אני אוהב את אדי?!
אני אוהב את הזקן שלו, אני אוהב את אוסף הכובעים שלו, אני אוהב את זה שכל פעם שבא לי להשחיר על מישהו או שאני רואה משהו שמצחיק אותי הוא הבן אדם שאני רוצה לספר לו על זה.
הוא החבר הכי טוב שלי.
אוקיי, הוא החבר הכי טוב שלי שאני רוצה להזדיין איתו.
וגם יש לו זין ענק.
בעצם אני בכלל לא חושב שזה קשור לאדי.
זה לא שאני חוטף עכשיו רגליים קרות, או מרגיש שיש מישהו אחר שהוא יותר טוב בשבילי.
זוכר שרק עברנו לעיר, שרק התחלנו ללמוד, ודיברנו על כל הדברים הגדולים שאנחנו רוצים לעשות בחיים?
אם היית אומר לי אז, שבעוד חמש שנים אני אנהל חנות מזכרות במוזיאון לאומנות, ואתחתן הייתי משתגע.
שמעת מה כולם אמרו אתמול, הם צודקים.
אני חשבתי שאני אהיה כמו קית' הרניגן או בנקסי, ובמקום זה אני יותר כמו ניל פטריק האריס רק פחות מגניב כי אני לא יודע לרקוד סטפס.
אני רציני רון, אני לא מי שחשבתי שאני אהיה וזה לא קל לי/חרא רציני.
אני הפכתי להיות כל מה שהתנגדתי אליו במשך שנים.
ומה יקרה עם אני אתחתן ואתחרפן אחר כך?!
לא בגלל אדי, בגללי.
מה יקרה אם אני לא אצליח להתמודד עם מה שנהיה ממני, שזה הדבר רחוק ממה שדמיינתי שאהיה, ואז אני אדפוק את הכל?!
מה יקרה אם אני יפגע באדי?!
אני לא רוצה לעשות לו את זה, אני.. אני לא יכול לעשות לו את זה.
וזה מה שאני תמיד עושה, ולפני שמישהו ישים לב אני אתקשר לניר או איזה סטוץ אחר ואגיד להם לבוא בשביל לזיין את אדי רק כדי שאני ארגיש יותר טוב עם עצמי.