עישון

סרט:  עישון
במאי: ויין וונג, פול אוסטר
תסריטאי: פול אוסטר

אוגי:
אתה זוכר ששאלת אותי איך התחלתי לצלם?
זה הסיפור על המצלמה הראשונה שלי, בעצם זאת המצלמה היחידה שהייתה לי.
אתה איתי?
אוקי, זה היה בקיץ 76 שהתחלתי לעבוד אצל וויני. הקיץ של חגיגות ה200 לארה"ב,
בוקר אחד נכנס ילד והתחיל לגנוב דברים מהחנות, הוא עמד ליד מדף ספרים והתחיל להכניס חוברות פורנו לתוך החולצה, בהתחלה לא ראיתי אותו כי היו אנשים ליד הדלפק, כשראיתי מה הוא עושה צעקתי עליו, הוא ברח החוצה כמו ארנבת.
עד שזזתי מהדלפק הוא כבר רץ בשדרה השביעית, רדפתי אחריו... בסוף ויתרתי.
הוא הפיל משהו כשהוא רץ. לא רציתי לרוץ יותר אז התכופפתי לראות מה זה.
הסתבר שזה היה הארנק שלו, לא היה כסף בפנים, היה שם הרישיון נהיגה שלו ועוד
ארבע צילומים שלו, אני משער שיכולתי ללכת למשטרה שיעצרו אותו, היה לי את השם והכתובת ברישיון, אבל ריחמתי עליו... הוא היה ערס מסכן, כשהסתכלתי על הצילומים שלו בארנק...
לא יכולתי ממש לכעוס עליו.
רוג'ר גודווין זה היה השם שלו. באחד הצילומים שאני זוכר הוא עמד ליד אמא שלו, בצילום אחר הוא...
החזיק גביע בבית הספר וחייך כאלו הוא זכה בפיס. לא היה לי לב לעשות את זה.
ילד עני מברוקלין, מה יש לו בחיים? למי אכפת מכמה מגזינים של פורנו?
אז... השארתי אצלי את הארנק, מידי פעם הרגשתי דחף לשלוח אותו בחזרה, אבל דחיתי את זה, לא עשיתי כלום בקשר לזה.
ואז חג מולד אחד התקרב, לא היה לי מה לעשות, וויני עמד להזמין אותי אליהם אבל אמא שלו חלתה והוא ואשתו נאלצו לנסוע למיאמי ברגע האחרון.
אני יושב בדירה שלי באותו בוקר, מרחם על עצמי, ואז אני רואה את הארנק של רוג'ר גודווין על המדף.
אמרתי לעצמי, כוס עמק למה שאני לא אעשה משהו טוב פעם אחת בחיים שלי?
לבשתי את המעיל שלי ויצאתי להחזיר את הארנק. הכתובת הייתה בבורנום היל, שיכונים של אנשים קשי יום,היה קפוא בחוץ.
בסופו של דבר מצאתי את הבניין שחיפשתי וצלצלתי בדלת. כלום לא קרה. חשבתי שאין אף אחד בבית וצלצלתי עוד פעם רק בשביל להיות בטוח, ובדיוק כשעמדתי לוותר, אני שומע מישהו גורר רגליים לעבר הדלת. וקול של אישה זקנה שואל: "מי שם?" ואני אמרתי: "אני מחפש את רוג'ר גודווין".
"זה אתה רוג'ר?" היא אומרת, ואז היא משחררת 15 מנעולים ופותחת את הדלת.
היא הייתה לפחות בת 80. אולי 90. והדבר הראשון שאני רואה עליה... שהיא עיוורת.
"ידעתי שתבוא רוג'ר". היא אומרת "ידעתי שלא תשכח את סבתא אתל בחג המולד". היא פותחת את זרועותיה ורוצה לחבק אותי, אין לי הרבה זמן לחשוב, הייתי צריך להגיד משהו מהר, לפני שידעתי מה קורה, המילים יצאו מהפה שלי "נכון סבתא אתל" אמרתי "באתי לראות אותך בחג המולד". אל תשאל אותי למה אמרתי את זה, אין לי מושג, פשוט יצא ככה, פתאום הזקנה הזאת מחבקת אותי בדלת ואני
מחבק אותה חזרה, זה היה כאלו שנינו החלטנו לשחק את המשחק, בלי לקבוע מראש את הכללים.
ז"א היא ידעה שאני לא הנכד שלה, היא הייתה זקנה וקצת סנילית, אבל לא עד כדי כך שלא תוכל להבחין בין אדם זר לבין הנכד שלה.
אבל זה עשה אותה מאושרת להעמיד פנים.
ובגלל שלא היה לי משהו יותר טוב לעשות, עשיתי כמוה.
אז.. נכנסנו שנינו לדירה ובילינו את היום ביחד.
היא שאלה אותי מה איתי? ואני שיקרתי לה, אמרתי לה שמצאתי עבודה בחנות סיגרים, אמרתי לה שאני עומד להתחתן, ועוד מאה סיפורים נחמדים, והיא העמידה פנים שהיא מאמינה לכולם "זה טוב רוג'ר" היא אמרה, מהנהנת בראש ומחייכת, "ידעתי שבסוף תסתדר".
 אחרי כמה זמן נהייתי רעב. בגלל שלא היה אוכל בבית, יצאתי לחנות בשכונה, וקניתי כל מיני דברים, עוף בגריל, מרק ירקות, סלט תפוחיאדמה, כל מיני דברים. לסבתא אתל היו כמה בקבוקי יין מוחבאים בחדר שינה.