סרט:  ספרות זולה
במאי: קוונטין טרנטינו
תסריטאי: קוונטין טרנטינו, רוג'ר אבארי
הוסיף למאגר: בוריס באך

קפטן קונס:
שלום איש קטן. יאללה, כמה שמעתי עליך. הייתי חבר טוב של אבא שלך.
היינו בחור הגיהינום בהאנוי ביחד במשך יותר מחמש שנים.
אני מקווה שאתה אף פעם לא תצטרך להתנסות בזה אבל כששני גברים נמצאים במצב כמו שאני ואבא שלך נמצאנו במשך תקופה כזו ארוכה, נוטים לקחת אחריות אחד כלפי השני.
אם זה היה אני שלא היה שורד אז רב – סרן קולידג' היה מדבר עם הבן שלי ג'ים.
אבל יצא ככה שאני מדבר אתך בוץ'.
יש לי משהו בשבילך.
השעון הזה שנמצא אצלי נקנה לראשונה על ידי סבא רבא שלך בזמן מלחמת
העולם הראשונה. הוא קנה אותו בחנות קטנה בנוקסוויל טנסי.
השעון הזה יוצר על ידי החברה הראשונה שעשתה שעוני יד.
עד אז אנשים פשוט השתמשו בשעוני כיס. והשעון הזה נקנה על ידי טוראי
אילאיה קולידג' ביום שהוא הפליג לפריס.
השעון הזה היה שעון המלחמה של סבא רבא שלך והוא ענד אות כל יום שהוא היה במלחמה הזאת. כשהוא סיים את השירות שלו הוא חזר הביתה  לסבתא רבא
שלך, הוריד את השעון, שם אותו בצנצנת קפה קטנה ובצנצנת הזאת הוא נשאר עד שסבא שלך דיין קולידג' קיבל צו גיוס מהמדינה שלו כדי להפליג מעבר לים ולהילחם שוב בגרמנים.
הפעם קראו לזה מלחמת העולם השנייה.
 הסבא רבא שלך נתן את השעון הזה לסבא שלך בשביל מזל. למרבה הצער מזלו של דיין לא היה כזה טוב כמו של אבא שלו.
הוא היה נחת והוא נהרג עם כל הנחתים האחרים בקרב על אי וויק. סבא שלך
הסתכל למוות בעיניים. הוא ידע את זה. לא היו לו אשליות שהוא יעזוב את האי הזה בחיים אז שלושה ימים לפני שהיפנים כבשו את האי סבא שלך ביקש מתותחן בשם וונאקי, בן-אדם שהוא אף-פעם לא פגש בעבר, למסור לבנו התינוק שאותו הוא אף – פעם לא ראה, את השעון שלו. שלושה ימים אחרי זה סבא שלך היה כבר מת אבל וונאקי קיים את ההבטחה.
אחרי שהמלחמה נגמרה הוא ביקר את סבתא שלך ומסר לאביך התינוק את השעון של אביו.
 השעון הזה. השעון הזה היה על ידו של אבא שלך כשירו בוא בהאנוי.
תפסו אותו ושמו אותו במחנה שבויים ווייטנאמי.
הוא ידע שאם אוכלי הג'וקים הצהובים האלה יראו את השעון הם יחרימו אותו וייקחו אותו לעצמם. מבחינתו של אבא שלך השעון הזה שייך לך מלידה. הוא לא היה מסוגל לחיות עם עצמו אם איזה אהבלים עם עיניים צרות היו שמים את הידיים השומניות שלהם על מה ששייך מלידה לבנו, אז הוא החביא אותו במקום היחיד שהוא ידע שהוא יכול להחביא משהו. בתחת שלו.
חמש שנים ארוכות הוא החביא את השעון הזה בתחת שלו. ואז הוא מת מדיזנטריה. לפני זה הוא נתן לי את השעון. אני החבאתי את חתיכת המתכת הלא נוחה הזאת בתחת שלי. במשך שנתיים. ואז אחרי שבע שנים שלחו אותי הביתה למשפחה שלי.
ועכשיו... איש קטן. אני נותן את השעון הזה לך