סרט:  זהר
במאי: ערן ריקליס
תסריטאי: אמיר בן-דוד, משה זונדר
רקע:  זהר ארגוב מתחיל להיות זמר מפורסם, יש לו כבר קהל גדול, הופעות בלי הפסקה, ואז הוא נעצר בגלל שמצאו אצלו סמים. לאחר השחרור, אביהו מדינה מטיף לו שלא יכול להתנהג ככה מכיוון שהוא המלך, תקווה לניפוץ הסטיגמות, וזהר מתעצבן.
הוסיף למאגר: אורן הגני

זהר:
מה עשית ממני, יא אללה. המשיח, אליהו הנביא.
מה אתה מעמיס לי את כל העולם על הכתפיים.
אני לא מבין איפה אני נמצא? אז בוא אני אגיד לך משהו. אני מבין יותר משאתה, ושכל אלה מסביבי חושבים.
הבעיה שלכם שאתכם לא מעניין מה אני רוצה, מה אני חושב. מה אני מרגיש.
ראובני מסתכל עליי ורואה מזוודה עם דולרים, אתה מסתכל עליי ורואה מהפיכה,
בחורות מסתכלות עליי ורואות זיון. מישהו מכם ניסה פעם לחשוב מה אני רוצה?
בוא אני אגיד לך מה אני רוצה: כשהייתי בן 13, היה אצלנו בבית ספר טקס, לכבוד ששת הימים.
מנחם בגין בכבודו ובעצמו היה שם, ואז עוד בכלל לא ידענו מי זה. אני עליתי לפני כולם לשיר את "התקווה".
אתה מדמיין את זה? ילד אחד מול כל הבית ספר, אתה יודע איזה כבוד זה!
הייתי נעים הזמירות של הבית ספר. זה היה הרגע הכי גדול בחיים שלי.
אבל הקול שלי בגד בי, בפעם הראשונה. באמצע הוא פתאום נעלם ונשארתי אילם.
כל הילדים עמדו וצחקו עליי, ואני רציתי למות.
עד היום אני לא מבין למה זה קרה לי דווקא אז. ברחתי ושלושה ימים אף אחד לא ראה אותי. נהייתי חולה.
אז זה מה שאני רוצה: לחזור לשם, לגיל 13 ולגמור את השיר. ושכולם: מנחם בגין, המורה שלי שלמה צנעני, וכל הילדים שצחקו, שכולם יעמדו וימחאו כפיים.