יריב - מיכל

פנים. יום. מזנון בבית המשפט

יריב אוכל בחופזה תוך כדי עיון במסמכים. מיכל מגיעה ונעמדת מולו

מיכל

אתה ידעת. אתה ידעת והסתרת את זה.

יריב

אין לי מושג על מה את מדברת ויש לי דיון בדיוק עוד חמש דקות ואני חייב... 

מיכל

אתה רוצח, אתה מבין את זה? אתה רצחת בנאדם.

יריב

מיכל, רבק, תשמרי על הפה שלך.

מיכל

היתה חוות דעת של משרד החוץ, או לא היתה?

יריב

מאיפה אני יודע, תשאלי את משרד החוץ.

מיכל

משרד החוץ אומר שהיתה.

יריב

מעניין, אז איפה היא?

מיכל

ואתה ראית אותה. ואתה הסתרת אותה מהשופט.

יריב

יש לך איזושהי שמץ של ראיה להאשמה הזאת, או שאני צריך להזכיר לך שזה חמור מאוד להאשים ככה מישהו– 

מיכל

עזוב שאתה רוצח. זה לא מעניין אותך, אני יודעת. 

יריב

זה לא מעניין אותי כי זה לא נכון.

מיכל

עזוב שבנאדם טוב והגון עלול למות בגללך – 

יריב

טוב – די – 

מיכל

אבל נראה מה לשכת עורכי הדין תגיד על זה. 

יריב

לשכת עורכי הדין?

הוא מתחיל לצחוק בזלזול, אבל למעשה לחוץ.

מיכל

מחר אני מגישה תלונה. רשמית.

יריב

תגישי. הוכחות יש לך?

מיכל

יהיו.

יריב

יופי. אז עד שיהיו – 

מיכל

כשאני אגמור איתך, אתה לא תהיה עורך דין.

יריב

כשאת תגמרי איתי, את תצעקי "עוד עוד עוד עוד ". 

היא מחטיפה לו סטירה ומתחילה ללכת. יריב צועק אחריה:

יריב

איך בכלל הם הגיעו אליו, לכושי שלך, אה? שאלת את עצמך את זה?

היא נעצרת. מביטה בו.

יריב

תחשבי בעצמך.

מיכל

מה.

יריב

מישהו כנראה הלשין עליו.

מיכל

מי?

יריב

לא יודע מי. אבל מישהו שיש לו קשרים בשגרירות אתיופיה, כי עובדה שהם הביאו פתאום מסמכים.

מיכל

מי? משרד החוץ?

יריב

תחחחח... משרד החוץ אכפת לו את מי מגרשים? תבדקי אצל החברים שלך, הכושים.

היא נרעשת, מנסה להסתיר את זה, מסתובבת והולכת. יריב מוציא את הנייד ומחייג. נראה מודאג.