מעילה

אשנבה של אתי בבנק למסחר
עופר נמצא במשרד שלה ומצפצף בכדור

עופר: נו, סופסוף הבינו עם יש להם עסק? נתנו לך לנהל את הבנק?

אתי: אתה רציני? אתה לפני שניה…

עופר: אני גמור אתי, אני בן אדם גמור. אני לא יודע מה להגיד לך.

אתי: (לוקחת לו את הכדור) תפסיק עם זה זה משגע אותי.

עופר: את כועסת עליי. אני מכיר אותך את כועסת עליי.

אתי: אני באמת חשבתי שאתה הולך…

עופר: גם אני, אתי. אבל את הצלת אותי, זה הקול שלך. הקול שלך מציל אותי.
אתי מגישה לו מעטפה

עופר: מה זה?

אתי: הכסף שלך (לוקח ממנה את המעטפה מסתכל בפנים  וסופר את הכסף)

עופר: מלאך שלי… אני מחזיר לך כל שקל, אתי, אני נשבע לך.

אתי: בסדר.

עופר: מבטיח לך.

אתי: תפסיק עם זה. תבטיח לי שאתה מפסיק עם זה.

עופר: הפסקתי.

אתי: טוב, אתה יכול ללכת, אני רואה שאתה בסדר.

עופר: לא, אני לא זז מפה עד שאת לא… עד שאת לא מחייכת אני לא זז מפה.

אתי: די עופר יש לי דברים לסיים אני באמצע עבודה.

עופר: תגידי לי, את לא מבינה שאת הכוח שלי? את לא מבינה שכשאת ככה אני לא יכול לעשות, שום דבר אני לא יכול לעשות? כלום. מה, את חושבת שזה שווה לי את העצב שלך, נראה לך?

אתי: די כבר עופר

עופר: זה שווה לי את העצב שלך?

אתי: תפסיק, תפסיק, תפסיק כבר. ביקשת ממני כסף, הבאתי לך כסף. די, תלך מפה, תן לי לסיים מה שאני צריכה לסיים.

עופר: (קם) אני אומר לך שאני אוהב אותך ואת ככה. (לוקח את המפתחות) תודה. (הולך)