צ'רלי וניקול
צ'רלי מחזיר את הנרי לבית של אמא של ניקול, מחזיק בידו תחפושת של פרנקנשטיין. ערב האלווין.

צ'רלי: נתתי לדונה לבנות לו תחפושת פרנקנשטיין, עם פקקים ו...

ניקול: כל בני הדודים הם נינג'ות, אז הוא רצה...

צ'רלי: אבל הוא ואני החלטנו ביחד.

ניקול: טוב, אני לא אכריח אותו להיות פרנקנשטיין.

צ'רלי: זה לא מה שביקשתי, אבל אולי תעזרי לי קצת. אשאיר פה את פרנקנשטיין, אולי תדחפי אותו בכיוון. (צ'רלי מושיט את התחפושת לניקול והיא לוקחת)

ניקול: אני אנסה.

צ'רלי: מה ה... צבעת שוב את השיער? זה לסדרה?

ניקול: לא, זאת אני. ככה הייתי כשנפגשנו מקודם.

צ'רלי: אני יודע, אבל לא אמרתי כלום.

ניקול: אתה לא אוהב את זה?

צ'רלי: לא, אני מניח שזה בסדר. זה קצר יותר? אני מעדיף ארוך, אבל...

(ניקול צוחקת)

ניקול: סליחה, זה פשוט אבסורד.

צ'רלי: הכל בסדר?

ניקול: כן. למה?

צ'רלי: את נראית, אני לא יודע, כאילו שמשהו...

ניקול: הכל בסדר גמור.

צ'רלי: טוב, אני הולך להירשם במלון, אבל אצליח להגיע אליכם עד חמש- חמש וחצי כזה...

ניקול: אנחנו נוסעים לקאסי בפסדינה, ונאסוף ממתקים עם בני הדודים.

צ'רלי: קאסי גרה עכשיו בפסדינה?

ניקול: כן. היא וסאם עברו לשם לפני כמה חודשים.

צ'רלי: אני לא ממש מכיר את פסדינה. אבל אני אסתדר, מה הכתובת? אני אסמס לסאם.

ניקול: קאסי וסאם כועסים.

צ'רלי: כועסים על מי?

ניקול: עלייך.

צ'רלי: קאסי וסאם?

ניקול: אתה יכול להבין. לדעתי כדי שנחגוג את החג בנפרד.

צ'רלי: אבל אם זה מקובל עלייך, זה לא אמור להיות מקובל עליהם?

ניקול: בוא נעשה את זה ככה הפעם.

צ'רלי: את לא רוצה אותי שם?

ניקול: מצדי זה בסדר.

צ'רלי: אוקיי.

ניקול: יהיה לו נחמד. יהיה לו שני חגים.

צ'רלי: מה אני אעשה איתו בחג השני? אסתובב איתו בשדרות סאנסט?

ניקול: אולי יש משהו במלון? (צ'רלי מסתובב בעצבים והולך) או שתיסעו לשכונה אחרת