יוסי:
 קחי קצת

רבקה:
 לא, תודה

יוסי:
תשתחררי .

רבקה:
 מוזר כאן

יוסי:
כן , מוזר שעוד לא היית פה , מה דובי פוחד שתתקלקלי ? מתי הוא חוזר ?

רבקה:
עוד כמה ימים

יוסי:
מה זה נכון שאת גרה איתו ?

רבקה:
אני לא גרה איתו , אני גרה לבד בחדר שלו

יוסי:
אבל את חברה שלו

רבקה:
באיזה מובן חברה ?

יוסי:
במובן של זוגיות , יחסי אישות

רבקה:
למה אתה שואל ?

יוסי:
סתם, פה זה מקובל. אז מה הוא בשבילך ?

רבקה:
הוא עוזר לי , בלעדיו לא הייתי מגיעה לפה

יוסי:
וזהו ?

רבקה:
זה הרבה

יוסי:
לא, אני דווקא שמח לשמוע שזהו. טוב תנסי קצת

רבקה:
לא

יוסי:
תדעי לך שההוא שם למעלה אוהב אנשים שמחים, זאת מצווה

רבקה:
פתאום אתה מאמין

יוסי:
אני מאמין שאם יש מישהו שם למעלה, אז גם הוא אוהב לשתות בירה, אבל אין שם אף אחד

רבקה:
אל תגיד את זה

יוסי:
אם אח שלך היה נפטר בגיל שבע אחרי שנה של ייסורים , אז היית מגיעה לאותה מסקנה שלי, אני מבטיח לך

רבקה:
אני מצטערת לשמוע

יוסי:
איזה אלוהים נותן לילד בן שבע למות?

רבקה:
נסתרות הן דרכי השם

יוסי:
זה בדיוק העניין שהן...נסתרות מדי בשבילי.
ייאלה לחיי מי נשתה?  לחיינו ? נו..
לחיים

רבקה:
לחיים , ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו

יוסי:
אמן