מחזה:  פירוד זמני
מחזאי: הלל מיטלפונקט
הוסיפה למאגר: מיכל צוקרמן

יואש:
מה זה היה באמבטיה?
נעמי:
מוכרח לזיין? זה? לזיין אותי?
יואש:
לזיין...אלוהים. את אמא לילדים, גברת, את לא מילואימניק...לזיין!! (הפסקה)
אני בהסגר מיני, אני לא מאמין, אני...
נעמי:
במצב שלנו... לא נוח לי עם המגע שלך...
יואש:
לא נוח לך עם המגע של עצמך! את נסתמת!
נעמי:
אתה נפתח... בגלל זה לא הפריע לך לדפוק אחות במחלקה הכירורגית...
יואש:
פתאום איכפת לך... קמט לא זז לך אז בפרצוף כשאני סיפרתי.
לא קמט, לא צער, לא קנאה...מן גיחוך.
נעמי:
כמה שנים אתה עובד על הדוקטוראט?
יואש:
מה כמה...
נעמי:
כמה?
יואש:
כמה? אז משהו משובש בתפקוד שלי, אה? את וכל המבחנים המסריחים שהמצאת לעצמך, אמא מצטיינת, מרצה מצטיינת, מזדיינת מצטיינת...
נעמי:
בפחות מזה אתה לא מסתפק...
יואש:
בגללי כל האמביציה החולנית הזאת... בגללי!
אני שונא נשים...
נעמי:
תמשיך, תמשיך, אני לא נעלבת...
יואש:
על מה את מקשקשת?
נעמי:
כל הדימויים האינפנטיליים שמתרוצצים לך בראש. את רוצה להגשים את עצמך. את פמיניסטית, את לסבית, את כלבה מסריחה... תמשיך, תמשיך, אני מחוסנת...
יואש:
בטח שאת מחוסנת זה אני משלם. יום יום אני משלם מחדש!
נעמי:
אתה לא...
יואש:
זה מה שאני מרגיש...
נעמי:
אל תרגיש! אתה לא מוכרח לעמוד בזה! (הפסקה)
לטפל בך, עשר שנות נישואים למרי פופינס ופתאום אני כוס מפלצתי חמוש בסכיני מטבח. אני מסרסת אותך...
יואש:
כוס מפלצתי חמוש! זה אני שנמצא איתך במיטה, לאן נעלם אז כל הלהט הפורנוגראפי הזה?... שוכבת שם, לטף אותי, נשק אותי, עשה בי משהו, אלוהים...ואז כשמתחרבן הנחמות הקטנות שלך: אולי זריקות חשק, אולי סמים רכים...
נעמי:
מסריח פחות מהקוניאק שאתה נושף עלי!
תצבע פעם את עצמך, למה שלא תצבע פעם אתה את עצמך...הפנטזיה שלך, לדפוק אינדיאנית!
יואש:
הפנטזיה שלי, לדפוק פעם אחת – אותך. אותך!
אם לא בשבילי... לפחות למען המדע. להוכיח שזה אפשרי!
לא איתך, את מעבר לטינופת...
נעמי:
איתך אני מעבר לטינופת. מנסה לשבור איזה שיא בשלוש דקות!
וכשאני, כשאני מרגישה, כשאני סוף סוף לא מאוימת...
יואש:
מאוימת! מ-או-י-מת... ציפורים עושות את זה! חתולים עושים את זה! הילדים שלנו יעשו את זה בעוד שנה...מאוימת...
נעמי:
שלוש דקות! אתה עומד בזה שלוש דקות... כל הלהט, המלמולים שלך שנשפכים לי לאוזן, חוקיות של ביצה רכה, שלוש דקות...
יואש:
מאוימת... את משתמשת בסקס... פעולת תגמול. היה לך יום קשה? את לא נותנת. אמא שלך חירבנה עלייך? את לא נותנת.
הילדים חירבנו עלייך – את לא נותנת...
נעמי:
כי הם מחרבנים עלי! אתה יושב שם ונהנה כשהם כולם מחרבנים עלי, מזמין את כולם...
יואש: די. די עם כל זה...
(שתיקה)
טוב? די עם כל זה.
(הוא ניגש אליה ומניח את ידיו על כתפה. היא נרתעת)
נעמי:
הסגר מיני...זו אני בהסגר מיני... מבטל אותי, לועג, כל הרעל הזה – ואז סקס.
יואש:
די, די עם כל זה,...די...
נעמי:
למה די? למה? אני לא אוטומט מחורבן. לספוג ממך את כל זה, לספוג ולספוג – ואז סקס.
תבוא, תתקע ואני פתאום אשמע פעמונים. נכון?
יואש:
אני מתגעגע אלייך! מאמינה? תאמיני. לפחות לזה. אני... (שתיקה)
אני לא אגע בך, לעזאזל. (שתיקה)
נעמי:
אני רוצה לחיות את החיים שלי אחרת.
יואש:
גם אני.
נעמי:
לבד. (שתיקה)
יואש:
מה את אומרת לי? שניפרד? (שתיקה)
נעמי:
לתקופת ניסיון. כן.
יואש:
כמה זה תקופה? של מי הניסיון?
נעמי:
אני לא יודעת.
יואש:
יש לך מישהו...
נעמי:
לא.
יואש:
אני מכיר אותו?
(שתיקה)
יואש:
אני מכיר אותו.
נעמי:
אין לי אף אחד.
(שתיקה)
יואש:
את הורגת אותי. (שתיקה) מתי את עוזבת?
נעמי:
תעזוב אותי אתה. זה יחניף לך יותר.
יואש:
מחר? היום? עכשיו? מתי?
נעמי:
אתה רוצה שאני אלך עכשיו? (היא קמה)
יואש:
שבי.
נעמי:
אז שתוק. שב ושתוק... אתה מתיש אותי. (הפסקה)
יואש:
שבי...בבקשה. (שתיקה)
נעמי... (שתיקה)
תגידי משהו. אני שונא לשמוע את עצמי נושם...
נעמי:
אני רוצה זמן. לעצמי...
יואש:
כמה?
נעמי:
אני לא יודעת...
יואש:
אז אני נותן לך את הזמן...
נעמי:
אני לא צריכה שתיתן לי, אני לוקחת...
יואש:
תקחי. אני אחכה...
נעמי:
אני לא יודעת... אני לא יודעת אם אני רוצה שתחכה, אני...
יואש:
מה את, לעזאזל, אומרת לי? בוא, נסה לפגוש אותי בסוף החיים... מה את אומרת לי?
(נעמי לוקחת את התיק שלה)
מה את עושה?
נעמי:
אני לא אוהבת אותך יותר. (שתיקה)
יואש:
אני רוצה שנדבר.
נעמי:
דיברתי. אתה לא מקשיב.
(נעמי פותחת את הדלת. יואש מזנק אל הדלת וטורק אותה)
יואש:
את לא הולכת! את לא יוצאת מפה לשום מקום.
נעמי:
תן לי לצאת! (שתיקה. היא ניגשת לדלת. הוא נשען עליה, היא מנסה למשוך בכל כוחה)
אני רוצה לצאת!
יואש:
אני אהרוג אותך. אם תצאי אני...
נעמי:
אני לא אוהבת אותך. לא רוצה להיות פה איתך, לא רוצה לשמוע אותך...
יואש:
תשתקי.
נעמי:
אני שונאת אותך (שתיקה)
תן לי לצאת... (הפסקה) אני שונאת אותך, מבין? שונאת כשאתה מנסה, כשאתה נוגע בי, כשאתה...
יואש:
תשתקי...
נעמי:
שונאת אותך כשאתה יושב, מביט, כשאתה אוכל, כשאתה... (יואש סוטר לה בזעם)
שונאת אותך כשאתה ישן, כשאתה מתעורר, כשאתה... (הוא סוטר לה שוב בחוזקה. היא מתנפלת עליו ומכה בו באגרופיה. הוא מנסה לעצור בעדה, היא נושכת את כף ידו. הוא מטיל אותה מעליו אל הריצפה. הוא מתיישב על המיטה. היא בוכה)
(שתיקה ארוכה)
אני הולכת

(הוא אינו מונע בעדה)