סרט:  חלון פנורמי
תסריט: ג'סטין הייט'
בימוי: סם מנדז

פנים. רכב-לילה
פרנק נוהג. אפריל מביטה קדימה. לאחר זמן מה...

פרנק:
אני מתכוון לזה, מותק. את היית המסמר של ההצגה.

אפריל:
תודה. (הוא מסתכל אליה)

פרנק:
פשוט לא היינו צריכים לתת לך להסתבך בדבר המטופש הזה, זה הכל.

אפריל:
בסדר.

פרנק:
איזו חבורה של חובבנים. כאילו, את למדת, למען השם.

אפריל:
יש מצב שנפסיק לדבר על זה עכשיו?

פרנק:
ברור. פשוט, אני לא רוצה שתרגישי רע על זה, זה הכל. כאילו, זה מספיק גרוע לחיות פה ליד כל האנשים הטיפשים האלה – אז מה את אומרת?

אפריל:
אמרתי כן. בסדר, פרנק. אתה יכול להפסיק לדבר עכשיו לפני שתחרפן אותי לגמרי, בבקשה? (פרנק מהדק את לסתו ומדליק את המחוון)

אפריל:
מה אתה עושה? (המכונית מגיעה לעצירה בצד הדרך)

פרנק:
אפריל, מותק, בואי נדבר על זה, אוקיי? (מכבה את המנוע. הוא מחליק בכסאו אליה)

אפריל:
לא, פרנק, בבקשה אל תעשה את זה... (הוא מניח את זרועותיו עליה)

פרנק:
נו, מה יש לך...

אפריל:
אל תיגע בי.

פרנק:
אפריל...

אפריל:
למה אתה לא יכול פשוט לעזוב אותי בש-ק-ט? (פרנק מחליק בחזרה למאחורי ההגה)

פרנק:
נראה לי שמשהו מאוד דפוק קורה פה עכשיו. ויש כמה דברים שהייתי רוצה להבהיר, טוב?
אחד, זאת לא אשמתי שההצגה הייתה מחורבנת. אוקיי?
שתיים, זאת בהחלט לא אשמתי שאת לא הצלחת להיות שחקנית, וככל שתתגברי יותר מהר על החתיכת אופרת סבון המסכנה הזאת, ככה יהיה יותר טוב לשנינו.
שלוש, מסתבר שאני לא מתאים לתפקיד הבעל הפרברי הטמבל שאין לו רגישות בעליל.
את מנסה להלביש עליי את התפקיד הזה מאז שעברנו לכאן. ועל גופתי המתה שאני אלבש אותו. ארבע – (היא פותחת את הדלת ויוצאת מהמכונית) אפריל? אפריל!