סרט:  נסיכות
במאי: פרננדו לאון דה ארנואה
רקע:
קייה זונה מקומית יושבת עם סולינה שהיא יצאנית ומהגרת לא חוקית- הן יושבות בבית קפה ומנהלות שיחה אינטימית בפעם הראשונה. על אף שהן משני צדי המתרס הן מתחברות ומבינות כי שתיהן הולכות על אותו חבל דק של החיים.

קייה:
את מתגעגעת....אה!?
איזה דבר מוזר זה געגועים נכון?
געגועים כשלעצמם זה דבר טוב, זה אומר שקרו לך דברים טובים אז את מתגעגעת
אליהם.
אני למשל לא מתגעגעת לכלום. אף פעם לא קרה לי משהו טוב שאפשר להתגעגע אליו.
איזה מחורבן זה.
תגידי ,אפשר להתגעגע למשהו שבכלל לא קרה?
כי זה דווקא קורה לי הרבה. אני מדמיינת בראש שלי מה יכל לקרות לי,, עם גברים למשל
או בחיים בכלל....
ואז חבל לי כשאני מבינה כמה יפים יכלו להיות החיים שלי.
כי יכלו לקרות לי דברים מדהימים. ממש מדהימים.
וכשאני מדמיינת את הרגעים האלה אני ממש מתגעגעת אליהם-
כי הרגעים האלה שבדמיון שלי הם הרגעים היפים ביותר בחיים שלי.
אבל כשאני מבינה שזה אף פעם לא קרה או אף פעם לא יקרה -
אני נכנסת לדיכאון. ממש לדיכאון
אבל אני קוראת לזה" דיכאון על החשבון" זה כמו שמשלמים מקדמה כשוכרים ביית- אבל בדיכאון משלמים מראש בדיכאון- שבכל מיקרה היה צריך להגיע מתי שהוא.