סדרה:  סרוגים
יוצרים: חוה דיבון, לייזי שפירא
במאי:    לייזי שפירא
הוסיפה למאגר: רותם גבאי


הודיה:
שלום.אני הודיה.דתייה,לשעבר.
לא אל תכעסו עליי שאני לא מאמינה באלוהים, אני פשוט אף פעם לא באמת האמנתי.
אז ככה,אבא שלי הוא רב גדול בישיבה ואני יודעת שכולם אומרים את זה ,אבל שלי לגמרי אותנטי , וזהו והשבוע הוא הולך להיות בן שבעים.
עכשיו, שבעים זה גיל מאוד מיוחד. שבעים זה גיל השיבה.
כמו שנאמר : "בן שמונים לגבורה ,בן תשעים לשוח ובן מאה כבר נחשב למת ובטל שעבר מן העולם".
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם רגע אבל מה זאת אומרת מת ועבר מן העולם?
ז"א הוא עדין יושב אצלנו בבית והולך לישון ואפילו קם ושותה ואוכל ויש לו מן חיתולים כאלה למבוגרים שסופגים וסופגים וסופגים  וצריך להחליף אותם מתישהו.
"והוא כבר מת" ככה כתוב במשנה.ואני חושבת על אבא שלי ש..
שהוא כבר בן שבעים וזה רק עוד שלושים שנה עד שזה נגמר וזה נורא מעציב אותי.
כי הוא אבא שלי. ואני לא יכולה לברך אותו כי..אני חילונית.
וכל מה שאני אגיד אז כולם יגידו "בסדר,מה אתם מצפים ממנה ? היא חילונית. הרי. מה..?" חילונית.
אבל אני יודעת שלאבא שלי בעצם, לא ממש אכפת מזה.
הוא עושה בכאילו בגלל שהוא ראש ישיבה אבל בעצם לא ממש אכפת לו.
בלי כל החברים שלו,מסביב אז.. אני הבת האהובה עליו.                              
אני הייתי הודיה ותודה שהקשבתם לי.